אנו לומדים את המשנה השתים עשרה שבפרק ד' במסכת קידושין. משנה זו עוסקת בדיני ייחוד - האיסור שאיש ואישה יתייחדו יחדיו.
"לא יתייחד אדם עם שתי נשים":
אין אדם רשאי להתייחד אפילו עם שתי נשים, ואפילו נשים כשרות - יהודיות שומרות מצוות. הטעם לכך הוא החשש שיפתה אחת מהן ויבוא עליה, והשנייה תחפה עליה. מאחר שקיים חשש שדבר מעין זה יתרחש, אין להם להתייחד.
"אבל אישה אחת מתייחדת עם שני אנשים":
אישה אחת רשאית להתייחד עם שני אנשים, ובלבד שהם יהודים כשרים שומרי מצוות, משום שכל אחד מהאנשים מתבייש מפני חברו. כך הוא טבעם של הגברים, שאין הם מחפים זה על זה כדרך ששתי נשים עשויות לעשות.
דעת רבי שמעון:
"רבי שמעון אומר: אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים, בזמן שאשתו עמו, וישן עמהם בפונדקי, מפני שאשתו משמרתו" - בהבנת דברים אלו קיימות שתי דרכים:
דרך אחת: כל דברי רבי שמעון עניין אחד הם - איש אחד מתייחד עם שתי נשים דווקא בזמן שאשתו עמו, ואז רשאי אף ללון עמהן בפונדק, מפני שאשתו משמרתו ואין כאן חשש. לפי לימוד זה המשמעות היא שעם אישה אחת לא יהיה הדבר מותר. אמנם יש מפרשים כי הנקיטה ב"שתי נשים" לאו דווקא היא, ולא נאמרה אלא משום שכך נקטה הרישא שבתחילת המשנה; ובאמת אף עם אישה אחת יהיה הדבר מותר, כיוון שאשתו עמו.
דרך שנייה: יש מפרשים שגרסתם במשנה שונה, ולדעתם דברי רבי שמעון מחולקים לשניים. "אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים" - בכך חולק רבי שמעון על תנא קמא: תנא קמא אמר ששני אנשים רשאים להיות עם אישה אחת, אך אין איש אחד רשאי להיות עם שתי נשים, ואילו רבי שמעון סובר שכשם ששני אנשים מתייחדים עם אישה אחת, כך שתי נשים מתייחדות עם איש אחד, שהרי אף הן יתביישו זו מזו. ואילו ההמשך - "בזמן שאשתו עמו, וישן עמהם בפונדקי, מפני שאשתו משמרתו" - אינו מדברי רבי שמעון אלא סתם משנה, ודברי הכול הם.
"מתייחד אדם עם אמו ועם בתו":
אדם מותר להתייחד עם אמו או עם בתו, לפי שאין חשש שיארע דבר במערכת יחסים בעלת פוטנציאל של גילוי עריות מסוג זה; אין חוששים לכך, ואין בני אדם נכשלים בכגון זה. מכאן ממשיכה המשנה ומפרטת:
"וישן עמהם בקירוב בשר" - רשאים אף לישון יחדיו ללא בגדים, ואף במגע בשר בבשר.
"ואם הגדילו - זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו" - משגדלו הבן או הבת, כל אחד מהם צריך להיות בבגדיו שלו. רשאים הם לחלוק מיטה, אך כל אחד בכסותו.
יש מן המפרשים שכתבו כי הגיל האמור כאן הוא בן שלוש עשרה ובת שתים עשרה. אולם הגמרא אומרת שאם הגיעו למצב שבו הבת מתביישת לעמוד ללא בגדיה בפני האב, הרי משהגיעה לאותו גיל - אפילו הוא צעיר בהרבה משתים עשרה - די בכך והיא נחשבת גדולה לעניין זה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את דיני הייחוד - שאין אדם מתייחד עם שתי נשים, בעוד אישה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים; את דעת רבי שמעון ושתי הדרכים בהבנתה; ואת ההיתר להתייחד עם אמו ועם בתו, לרבות הדין שמשהגדילו - זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו.