לפנינו משנה י"ב בפרק שלישי של מסכת קידושין. המשנה קובעת ארבעה כללים בקביעת ייחוסו של הוולד, והם נחלקים לפי מצב הקידושין שבין האיש לאישה: האם הקידושין תופסים, והאם כרוכה בהם עברה.
"כל מקום שיש קידושין ואין עברה":
מצב שבו הקידושין חלים ותופסים, ואין שום חטא כרוך בנישואין. בזה נאמר "הולד הולך אחר הזכר" - הוולד מתייחס אחר האב.
ומהי הדוגמה לכך? "זו כוהנת, לוויה וישראלית שנישאו לכהן, ללוי ולישראל" - אישה שהיא בת כהן, בת לוי או בת ישראל שנישאה לכהן, ללוי או לישראל: הוולד יהיה כהן, לוי או ישראל על פי האב, ולא על פי האם.
"כל מקום שיש קידושין ויש עברה":
מצב שבו הקידושין תופסים, אך מעורבת בהם עברה. בזה נאמר "הוולד הולך אחר הפגום" - הוולד מתייחס אחר הצד הפסול שבזיווג, בין שאחד ההורים היה פגום מלכתחילה ובין שהפגם נוצר על ידי נישואין אלו עצמם.
"אלמנה לכהן גדול" - אלמנה שנישאה לכהן גדול, נישואין האסורים.
"גרושה וחלוצה לכהן הדיוט" - אישה שהתגרשה או שנעשתה חלוצה, שנישאה לכהן הדיוט, וגם זה אסור. הוולד אמנם אינו נעשה אלמנה, גרושה או חלוצה, אך הוא יהיה חלל או חללה כתוצאה מנישואין אלו.
"ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לממזר ולנתין" - ממזרת או נתינה שנישאה לישראל, או בת ישראל שנישאה לממזר או לנתין: הוולד יהיה ממזר או נתין, ממזרת או נתינה.
"כל מי שאין לו עליה קידושין, ויש לו על אחרים קידושין":
אדם שאין ביכולתו לקדש את האישה הזו, אך יש בידו לקדש נשים אחרות, וגם האישה מסוגלת להתקדש לאחרים - שכן שני הצדדים ראויים לקידושין, אך לא זה עם זה. בזה נאמר "הוולד ממזר".
ומהי הדוגמה לכך? "זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה" - הבא על אחת מן העריות האמורות בתורה, שאין הקידושין תופסים ביניהם דווקא, והוולד הנולד מזיווג זה הוא ממזר.
"כל מי שאין לו עליה ולא על אחרים קידושין":
אישה שאין קידושין תופסים בה, לא עם האיש הזה ולא עם כל אדם אחר. בזה נאמר "הוולד כמותה" - הוולד הולך אחר מעמדה של האם.
ומהי הדוגמה לכך? "זה ולד שפחה ונוכרית" - הוולד של שפחה יהיה עבד או שפחה, בין אם הוא זכר ובין אם היא נקבה, והוולד של נוכרית אינו יהודי. בשני המקרים הללו הייחוס נקבע אחר האם.
לסיכום: המשנה מלמדת ארבעה כללים בייחוס הוולד. כאשר יש קידושין ואין עברה - הוולד הולך אחר האב. כאשר יש קידושין ויש עברה - הוולד הולך אחר הפגום שבזוג. כאשר אין קידושין תופסים ביניהם אך יש לכל אחד מהם קידושין באחרים, כבעריות שבתורה - הוולד ממזר. וכאשר אין קידושין תופסים בה כלל, כשפחה ונוכרית - הוולד כמותה, אחר האם.