כתובות פרק ט' משנה ג': כתובות פרק תשיעי, משנה ג'

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

כתובות פרק ט', משנה ג'. משנה זו ממשיכה את הרעיונות שנשנו במשנה הקודמת, ועניינה דין תפיסה בנכסי המת.

המניח פירות תלושין:

אדם שנפטר והניח אחריו פירות תלושים מן הקרקע - שדינם כדין מיטלטלין - כל הקודם ותופס בהם זכה בהם, ואין מוציאים אותם מידו:

היורשים - אם הקדימו ותפסו, הם הזוכים.
בעל חוב - אם הקדים ותפס, הוא הזוכה.
האישה - אם הקדימה ותפסה עבור כתובתה, היא הזוכה.

דין זה מבטא את שיטת רבי טרפון בעניין התפיסה, שאף תפיסה שנעשתה לאחר מיתה מועילה.

דין המותר:

ממשיכה המשנה ושואלת: מה הדין כאשר האישה או בעל החוב תפסו יותר מן המגיע להם - האישה יותר מכתובתה, ובעל החוב יותר מחובו? את המותר, את העודף שבידם, עליהם להשיב. לדעת רבי טרפון, אם ישנם בעלי חובות נוספים, ניתן המותר "לכושל שבהן" - לחלש שביניהם.

מיהו "הכושל"?

כפי שלמדנו במשנה הקודמת, נחלקו בגמרא בהגדרת ה"כושל", ושתי דעות בדבר:

הכוונה לאישה, שהרי היא בוודאי אינה מחפשת את החתן.
הכוונה לבעל השטר המאוחר יותר, שאין ביכולתו לגבות מנכסים מרובים, אלא רק מנכסים חדשים יותר שנמכרו.

ולעומת זאת נאמר, כפי שכבר נשנה במשנה הקודמת, "אין מרחמין בדין": המותר ניתן ליורשים, משום שכל שאר התובעים אינם גובים אלא בשבועה, ואילו היורשים אינם צריכים שבועה - ולפיכך הנכסים נופלים אליהם כברירת מחדל.

המאמר המקורי

אות כתובות ט:ג

הִנִּיחַ פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה בָהֶן. זָכְתָה אִשָּׁה יוֹתֵר מִכְּתֻבָּתָהּ, וּבַעַל חוֹב יוֹתֵר עַל חוֹבוֹ, הַמּוֹתָר, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ לַכּוֹשֵׁל שֶׁבָּהֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְרַחֲמִין בַּדִּין, אֶלָּא יִנָּתְנוּ לַיּוֹרְשִׁים, שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁים צְרִיכִין שְׁבוּעָה: If the deceased left behind produce that was detached from the ground, whoever first took possession of them as compensation for what was owed, whether the creditor, the wife, or the heirs, acquired the produce. If the wife acquired this produce and it was worth more than the payment of her marriage contract, or the creditor acquired this produce and it was worth more than the value of his debt, what should be done with the surplus? Rabbi Tarfon says: It will be given to the weakest one of them, either the creditor or the wife, depending on the circumstances. Rabbi Akiva says: One is not merciful in judgment. Rather, it will be given to the heirs, as all people who wish to exact payment from orphans require an oath before they collect their debt, but the heirs do not require an oath.