TheWholeTorah.aiBeta

כתובות פרק ג' משנה ב': נשים פטורות מקנס

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

משנה זו מונה נערות שהבא עליהן באונס פטור מתשלום הקנס המיוחד. שני טעמים לפטור:

  1. הנערה אינה עומדת בהגדרת בתולה, והקנס לא נאמר אלא בבתולה.

  2. הביאה עצמה היא עבירה שיש בה עונש מיתה, ומאחר שהוא מתחייב בנפשו אין הוא משלם קנס ממוני, לפי העיקרון שנותנים לו את העונש החמור יותר.

נערות שאינן בחזקת בתולות:

לשון המשנה: "אלו הן הנערות שאין להן קנס" - הבא על הגיורת, על השבויה ועל השפחה. מדובר בשבויה שנפדתה, בגיורת שנתגיירה ובשפחה שנשתחררה, אלא שמעברים אלו אירעו כשהיו למעלה מגיל שלוש. הואיל ועמדו במעמד של נוכריה, שבויה או שפחה לאחר גיל שלוש, חוששים שנבעלו ואינן עוד בתולות, ומשום כך אין הקנס חל.

רבי יהודה חולק בעניין השבויה: נערה שבויה שנפדתה הרי היא בקדושתה, ואנו מניחים שלא נבעלה בזמן שביה, אף על פי שהיא גדולה, כלומר למעלה מגיל שלוש.

נערות שהבא עליהן מתחייב בנפשו:

כאן מונה המשנה נערות שהביאה עמן היא עבירה שדינה מיתה:

  • בתו.

  • בת בתו.

  • בת בנו.

  • בת אשתו.

  • בת בנה.

  • בת בתה.

בכל אלו אין קנס ואין תשלום, מפני שהוא מתחייב בנפשו ומיתתו בידי בית דין.

הכלל: כל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון:

כל העומד לקבל עונש מיתה אינו משלם את החיוב הממוני, שנאמר בפסוק העוסק בשני אנשים הניצים שפגעו באישה הרה והפילה את ולדה: "ולא יהיה אסון ענוש יענש" - כאשר לא אירע אסון, כלומר אין כאן גרימת מיתה, חייבים הם לשלם על הפלת העובר. אך אילו היה אסון והיו מתחייבים בעונש מיתה על ההריגה, לא היו "ענוש יענש" ולא היו משלמים. מכאן למדנו שכל המתחייב בנפשו, מי שצריך לשלם בחייו, אינו משלם עונש ממוני.