משנה י' דנה בשאלה האם בעל ואישה יכולים לכפות זה על זה מעבר דירה מעיר אחת לחברתה. נקודת המוצא היא חלוקתה של ארץ ישראל לשלושה אזורים שונים לעניין נישואין.
שלושת האזורים לעניין נישואין:
בני אותו אזור: אם הבעל והאישה שניהם מאותו אזור - הוא מיהודה והיא מיהודה - אין אחד מהם יכול לכפות על השני לעבור אל הגליל, אל עבר הירדן או לכל כיוון אחר.
בני אזורים שונים: אדם מהגליל שנשא אישה מיהודה, או להיפך, יכול לכפות עליה לעבור אל המקום שבו הוא נמצא, מפני שזה היה התנאי שעל פיו נישאו מלכתחילה.
עיר וכרך:
המשנה מבחינה בין ערים בגדלים שונים: עיר היא יישוב בגודל רגיל, ואילו כרך גדול ממנה ויש בו שווקים רבים וכיוצא בזה. נראה כי יתרונות וחסרונות ישנם לשני הסוגים כאחד.
ואומרת המשנה: "אין מוציאין מעיר לעיר" - אין הבעל יכול לכפות על אשתו מעבר מעיר לעיר, ממקום לכרך ומכרך אחד לכרך אחר, אף על פי ששניהם באותו גודל, כאשר מדובר במעבר מארץ אחת לארץ אחרת, כפי שהזכרנו. אין הוא יכול לכפות עליה לעבור מיהודה לעבר הירדן וכן הלאה.
אולם באותה ארץ עצמה יכול הוא לכפות עליה מעבר מעיר לעיר באותו גודל, או מכרך לכרך, אך לא ממקום בגודל אחד למקום בגודל אחר:
לא מעיר, הקטנה יותר, אל הכרך הגדול, שכן ישנם חסרונות מסוימים בשהייה בעיר גדולה מאוד.
ולא מן העיר הגדולה יותר אל הקטנה ממנה, שכן אף שם יהיו לה חסרונות מסוימים.
נווה רעה ונווה יפה:
הבעל יכול להוציא את אשתו מנווה רעה - מסביבה ענייה או גרועה, כאשר המקום שבו הם גרים אינו טוב - אל מקום נאה יותר. יש לכך הסברים שונים: האם הדבר תלוי בזמינות המצרכים, בסוגי התבואה והפירות המצויים במקום אחד ולא במשנהו, ובשאלה אם המחירים יקרים או זולים. אך אין הוא יכול לכפות עליה מעבר ממקום נאה יותר למקום עני יותר.
ולעניין זה נאמר שאף אין הוא יכול להעבירה מנווה רעה למקום טוב יותר, מפני שהנווה היפה "בודק". המילה 'בודק' קשה לתרגום: פירושה המילולי שהמקום בודק את האדם, וכוונתה שהוא תובעני יותר. וכמאמר הגמרא, תחילת צרות המעיים היא בשינוי ההרגלים הקבועים. לפיכך, מי שהורגל במקום מסוג מסוים - אף המעבר אל הנווה היפה עלול להיות קשה עליו, ועל כן אין הבעל יכול לכפות עליה אף מעבר זה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את גבולות הכפייה של בני הזוג זה על זה בענייני מגורים: בין שלוש הארצות אין מוציאין כלל, אלא אם כן זה היה התנאי שעל פיו נישאו; באותה ארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אך לא ממקום בגודל אחד לגודל אחר; ולעניין טיב המקום - מנווה רעה לנווה יפה ולא להיפך, ולדעה נוספת אף לא מנווה רעה לנווה יפה, מפני שהנווה היפה "בודק".