משנה ה' בפרק ה' בנויה באותו מבנה של המשנה הקודמת: לפנינו שתי חתיכות אוכל, ושלושה מקרים - א', ב' ו-ג'. לשון המשנה: "חתיכה של חולין וחתיכה של חלב" - חתיכה אחת היא חולין, אוכל כשר רגיל, והחתיכה השנייה היא חלב.
על אכילת חלב במזיד חייבים כרת, ולפיכך מי שאכלו בשוגג, מבלי שידע כי הוא עושה דבר האסור, חייב להביא חטאת. ואם אין הוא יודע אם אכל אם לאו, הרי זה המקרה הקלאסי של ספק: היה כאן איסור שחיובו כרת, ואפשר שעבר עליו ואפשר שלא. מאחר שאינו יכול להביא חטאת, הוא מביא אשם תלוי. זו ההלכה.
שלושת המקרים שבמשנה:
ראובן אוכל רק אחת מן החתיכות.
ראובן אוכל את שתיהן.
ראובן אוכל אחת, ושמעון אוכל את השנייה.
"אכל אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל" - ראובן אכל אחת החתיכות ואין הוא יודע איזו מהן אכל. במקרה זה "מביא אשם תלוי": אשם תלוי רגיל ומוכר, שכן אולי הוא חייב חטאת ואולי אינו חייב, ומאחר שאין הדבר ידוע - מביא אשם תלוי. כולם מסכימים לכך.
"אכל את השנייה" - אם הלך ראובן ואכל גם את החתיכה השנייה, הרי ידוע בוודאות שאכל חלב, ולכן הדין פשוט: "מביא חטאת", שהרי עבר בשוגג על איסור אכילת חלב. גם בזה הכול מודים.
"אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה" - ראובן אכל חתיכה אחת ושמעון אכל את השנייה. אין אנו יודעים מי אכל מה, אך בוודאי אחד מהם אכל את החלב. אומרת המשנה: "זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, דברי רבי עקיבא". כל אחד מהם שרוי בספק אם עבר על האיסור, ולפיכך מביא בינתיים אשם תלוי. גם חכמים מסכימים לכך.
רבי שמעון, בהמשך לשיטתו במשנה הקודמת, סובר אחרת: אף שכל אחד מהם נמצא בספק, הרי בין שניהם ודאי אחד אכל את החלב, ואחד מהם ודאי מחויב חטאת. לפיכך, במקום שכל אחד יביא אשם תלוי, יביאו שניהם חטאת אחת בשותפות ועל תנאי, ויאמר כל אחד: 'אם אני הוא שאכלתי את החלב - הרי היא שלי, ואם לאו - הריני מפקיר את חלקי'. לכן "שניהם מביאין חטאת אחת" - חטאת ודאי אחת בין שניהם, חטאת קבועה.
רבי יוסי אומר, כדבריו לעיל: "אין שנים מביאין חטאת אחת". אין מציאות של שותפות בחטאת, שכן נדרש שיֵדע האדם את החטא אשר חטא בה. מי שאינו יודע מה עשה, אינו יכול להביא חטאת. לפיכך סובר רבי יוסי כתנא קמא, כרבי עקיבא, וכן ההלכה: כל אחד מביא אשם תלוי, שהרי ייתכן שעבר על איסור אכילת חלב וייתכן שלא עבר.
לסיכום: במשנה זו נדונו שלושה מקרים בשתי חתיכות, אחת של חולין ואחת של חלב: האוכל אחת מהן ואינו יודע איזו - מביא אשם תלוי; האוכל את שתיהן - מביא חטאת; ואם אכל האחד את הראשונה ובא חברו ואכל את השנייה - לדעת רבי עקיבא כל אחד מביא אשם תלוי, לדעת רבי שמעון מביאים שניהם חטאת אחת בשותפות, ורבי יוסי חולק וסובר שאין שניים מביאים חטאת אחת, וכן ההלכה.