כעת נעסוק במקרים שבהם עשוי אדם להתחייב בהבאת חטאות מרובות.
העלם אחד באיסור אחד:
אדם שאכל חֵלב - השומן האסור, שהאוכלו בשוגג חייב להביא חטאת - ואכל כזית ולאחריו כזית נוסף. אם שתי האכילות נעשו ב'העלם אחד', היינו שמן האכילה הראשונה ועד השנייה לא נודע לו כלל שהדבר אסור, אין נפקא מינה אם חלפה שעה בין אכילה לאכילה או עשרים וחמש שנה: אינו מביא אלא חטאת אחת בלבד על כל משך ההעלם שבו אכל חלב ולא ידע שהוא אסור.
נמצא, שאדם שאכל חלב בארוחת הבוקר מדי יום במשך עשרים וחמש שנה, אף שעשה כן אלף פעמים, כיוון שלא ידע שהדבר אסור, אינו מביא אלא חטאת אחת - בתום התקופה, משנודע לו שמעשיו היו אסורים.
העלם אחד בארבעה מיני איסור:
מנגד, אם ב'העלם אחד' אכל מאכל הכולל ארבעה מרכיבים אסורים, שכל אחד מהם איסור נפרד מן התורה - כגון הסבור שהכריך שלפניו כשר לחלוטין, ולמעשה מצויים בו ארבעת סוגי האיסורים החמורים שחייבים על כל אחד מהם כרת - חייב להביא חטאת נפרדת על כל אחד מארבעת המרכיבים, ובלבד שאכל כזית מכל אחד מהם.
ואלו הם ארבעת הדברים:
חֵלב - השומן האסור.
דם - דם כמשמעו.
נותר - בשר קרבן שנשאר לאחר זמן אכילתו.
פיגול - בשר קרבן שנעשתה בו מחשבה שאינה ראויה בנוגע לזמן שבו יש לבצע חלק כלשהו מעבודת הקרבן.
לפיכך, האוכל ארבעה כזיתים, כזית מכל אחד מארבעת הדברים הללו, מביא חטאת על כל אחת מארבע העבירות בנפרד, שכן מדובר במצוות שונות מתוך תרי"ג המצוות, ואף שנעשה הדבר בהעלם אחד.
אומרת המשנה: מבחינה זו יש חומרה במיני איסור שונים מתוך תרי"ג המצוות, שאינה קיימת באיסור יחיד. האוכל ארבעה כריכי חלב בארבעה ימים בהעלם אחד אינו מביא אלא חטאת אחת, ואילו האוכל כריך אחד שיש בו חלב, נותר, פיגול ודם, מביא ארבע חטאות על מעשה יחיד. הרי שבמינים מרובים הדין חמור יותר.
וכנגד זה, חומרה במין אחד שאינה במינים מרובים:
אכל חצי שיעור, חצי כזית של חלב, וחזר ואכל חצי שיעור נוסף: "ממין אחד" - כלומר שני החצאים הם מאותו איסור עצמו, חלב ועוד חלב - מצטרפים הם לכדי שיעור כזית שלם, "וחייב" להביא קרבן חטאת. אך "משני מינין - פטור": אם אכל חצי כזית חלב, חצי כזית נותר וחצי כזית פיגול, אין כאן חיוב חטאת. אין הכוונה שאין באכילה זו איסור - הכול אסור מדאורייתא - אלא שלא נשלם בידו שיעור כזית באף אחת מקטגוריות האיסור, ולפיכך אין כאן חיוב חטאת.
שני ממדיה של אכילה הלכתית:
לכל מעשה אכילה הלכתי - בין אכילת מצה בפסח ובין כל אכילה אחרת - שני ממדים: השיעור המזערי הנדרש, שהוא כזית, נפח של זית, והזמן שבתוכו יש לאכול שיעור זה. משנאמר שהאוכל חצי כזית חלב וחצי כזית נוסף חייב חטאת, הכוונה שאכל את שני החצאים בתוך פרק זמן קצר, באופן שהם מצטרפים לשיעור כזית שלם.
לסיכום: למדנו כי האוכל איסור אחד ב'העלם אחד', אף פעמים רבות ולאורך שנים, אינו מביא אלא חטאת אחת; ואילו האוכל בהעלם אחד כזית מכל אחד מארבעה מיני איסור - חלב, דם, נותר ופיגול - חייב חטאת על כל אחד ואחד, שכן אלו מצוות שונות מתרי"ג המצוות. מנגד, חצאי שיעורים מצטרפים לחיוב חטאת דווקא כשהם ממין איסור אחד, ולא משני מינים.
וכמה הוא אותו פרק זמן שבתוכו מצטרפים חצאי השיעורים? זהו נושאה של המשנה הבאה.