המשנה שלפנינו עוסקת בשיעור המרדע. למדנו קודם לכן על הכלי המשמש בחרישה הנקרא מרדע: מוט ארוך מאוד, ובראשו דורבן - מסמר שבו דוקרים את הבהמה כדי לוודא שאינה סוטה לימין או לשמאל, אלא הולכת ישר לאורך השטח שאותו מבקשים לחרוש. כמה מאורך המוט, מן הדורבן ומעלה לכיוון קצה המוט, נחשב חלק מן הכלי ולפיכך חיבור? ארבעה טפחים.
התקדמות הדרגתית בשיעורי המידה:
במשנה ד' פתחנו בחוט המשקולת - שלוש אצבעות.
במשנה ה' עברנו לטפח, שהוא ארבע אצבעות.
במשנה ו' עברנו לטפחיים, ואף לשלושה טפחים.
וכעת אנו ממשיכים לארבעה טפחים.
שיעורי בית היד בכלים השונים:
"יד הבודד - ארבעה טפחים" - הבודד הוא סוג של מעדר, כלי שבו חופרים את האדמה סביב העץ כדי שהמים יחלחלו אל תוך הקרקע טוב יותר. כלי זה מצריך יד ארוכה יותר, ולפיכך עד ארבעה טפחים נחשבים חיבור.
"יד הקורדום של ניכוש - חמישה" - קורדום של ניכוש הוא מעדר מיוחד המשמש לניכוש, לעקירת עשבים מבין הצמחים. כלי זה מצריך ידית ארוכה עוד יותר, חמישה טפחים.
"יד בן פטיש - חמישה" - בן פטיש הוא פטיש קטן, ואף בו נחשבים עד חמישה טפחים חיבור.
"ושל הפטיש - שישה" - כשמדובר בפטיש ממש, עד שישה טפחים נחשבים חלק מן הכלי וחיבור.
"יד הקורדום של ביקוע ושל עידור - שישה" - קורדום של ביקוע הוא ידית של גרזן או קרדום המשמש לחיתוך עצים, ועידור הוא הכלי המשמש לרכך את האדמה, לחרוש ולחפור בשדה. בשניהם שישה טפחים הם חיבור.
"ויד מקבת של סתתין - שישה" - הסתתים הם אלו שאינם רק חוצבים את האבן מן המחצבה, אלא מלטשים אותה, מעצבים אותה ומפסלים אותה. במקבת שלהם, עד שישה טפחים נחשבים חיבור.
יותר משישה טפחים אינו נחשב חיבור.
בכך כמעט סיימנו את המשנה העשרים ותשע. נותרה לנו משנה אחת ללמוד, ואותה נלמד אם ירצה השם.