משנה ה' בפרק ט' של מסכת גיטין עוסקת בשני מצבים מיוחדים: שני גיטין זהים שהתערבבו זה בזה, וגט אחד שנכתב עבור כמה זוגות כאחד.
"שנים ששלחו שני גיטין שוין":
שני בעלים שלחו ביד שליחים שני גיטין זהים - שמות הבעלים זהים ושמות הנשים זהות - והגיטין התערבבו זה בזה. כל גט נכתב לשמו של זוג אחר, ואין דרך לדעת איזה מהם שייך למי. פוסקת המשנה: "נותן שניהם לזו ושניהם לזו" - כל אחד מן הבעלים נותן לאשתו את שני הגיטין יחד, ובכך מתגרשות שתי הנשים בוודאות, אף שאין ידוע איזה גט שייך לאיזה זוג.
"לפיכך אם אבדה מהם - הרי השני בטל" - אם אבד אחד משני הגיטין, נפסל אף הנותר. משאין עוד אפשרות לנקוט בעצה של נתינת שני הגיטין יחד, ואין ידוע לאיזה זוג נכתב הגט שנשאר בידם, אין בו כדי לגרש.
גט הנכתב לכמה זוגות כאחד:
"חמישה שכתבו כלל בתוך הגט" - חמישה בעלים שכתבו נוסח כללי אחד, ובו נמנים כל הזוגות: "איש פלוני מגרש פלונית, ופלוני פלונית", וכן הלאה, כעין גירושין המוניים בשטר אחד. "ועדים למטה" - והעדים חתומים בסופו, וחתימתם מתייחסת לכל האנשים הרשומים בגט. במקרה זה קובעת המשנה: "כולם כשרין" - כל הגיטין כשרים, אף שנכתבו בנוסח אחיד אחד, "ונותנין לכל אחת ואחת" - וכל בעל נותן את השטר לאשתו.
ואולם, אם "כתב טופס לכל אחת ואחת" - כלומר שנכתב נוסח נפרד ומלא לכל אישה ואישה, כאשר הטופס הוא הלשון הרגילה והקבועה של הגט, ובכל אחד מהם מולאו פרטיו של אותו זוג - "ועדים למטה", שהעדים חתומים בתחתית השטר בלבד, אזי "אותו שהעדים נקראים עמו כשר": רק הגט האחרון, הסמוך לחתימת העדים ונקרא עמם, כשר, ואילו שאר הגיטין פסולים.
במה תלוי דין זה?
לשיטת רבי מאיר - הסובר שעדים החותמים על הגט הם המכריתים, ונדרשת חתימת עדים על הגט עצמו. משום כך רק הגט שהעדים נקראים עמו כשר, ושאר הגיטין פסולים מחמת שאין חתימה מתייחסת אליהם.
לשיטת רבי אלעזר - הסובר "עדי מסירה כרתי", שניתן להסתמך על העדים הרואים את מסירת הגט, כל הגיטין כשרים. שכן חמישה גיטין נפרדים נכתבו כאן, וכל אחד מהם נכתב לשמה של אותה אישה ולשם אותו זוג; לפיכך יכול כל בעל ליטול את הגט שנכתב עבורו ולמוסרו לאשתו בפני עדי מסירה, ודי בכך.
לסיכום: במשנה זו למדנו שני דינים. הראשון - שני גיטין שווים שהתערבבו: כל בעל נותן לאשתו את שני הגיטין יחד, ואם אבד אחד מהם בטל אף השני. השני - גט שנכתב לכמה זוגות: אם נכתב בלשון כללית אחת והעדים למטה, כולם כשרים; ואם נכתב טופס לכל אחת ואחת והעדים בתחתית בלבד, כשר רק הגט שהעדים נקראים עמו - וזאת לשיטת רבי מאיר, בעוד שלשיטת רבי אלעזר, הסובר שעדי מסירה כרתי, כשרים כולם.