TheWholeTorah.aiBeta

ביצה פרק ד' משנה ה': עשיית כלים ואיסורים הקשורים בהם ביום טוב

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

ביצה, פרק ד', משנה ה'. רוב המשנה שלפנינו עוסקת במקרים נוספים של עשיית כלים ביום טוב, ורבים מהם קשורים לבישול או לאש.

"אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח":

אין שוברין פיסת חרס ואין חותכין פיסת נייר לצורך צליית דג מלוח עליהם. דרך הצלייה הייתה להניח את הדג על גבי שבר חרס או על פיסת נייר, וכך נמנעה חריכתו מחומה של המתכת שעליה הונח, כגון המחבת. השבירה או החיתוך לצורך זה אסורים, משום שבמעשה זה מייצר האדם כלי, כלי פונקציונלי, ביום טוב.

"ואין גורפין תנור וכיריים":

התנור שימש לאפייה, והכיריים היו מעין כירה שעליה בישלו. וזה החילוק שבין גריפה לכבישה:

  • גריפה - אסורה: אין ליטול את הגחלים שבתוכם ולגורפן החוצה, שכן אף בכך יש משום תיקון כלי ועשייתו. עד עתה לא ניתן היה להניח עליו דבר מחמת המשטח הבלתי אחיד, ובגריפה נעשה המשטח ישר ושמיש.

  • כבישה - מותרת ("אבל מכבשין"): מותר ללחוץ כלפי מטה את האפר שבתוכו כדי שיהיה ישר ומפולס, שהרי אין כאן תיקון הכלי אלא הכשרת מצבו לשימוש באופן זמני בלבד.

ולמעשה, ההלכה היא שאם אי אפשר לבשל עליו בלא גריפה - אף הגריפה מותרת.

"ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה":

אין מעמידים שתי חביות זו לצד זו כדי להניח עליהן את הקדרה ולהבעיר אש ביניהן, שכן בכך נעשית מעין בנייה, לכל הפחות בנייה זמנית. במילים אחרות, האדם עושה בכך מעין תנור או כירה.

"ואין סומכין את הקדרה בבקעת, וכן בדלת":

  • בקדרה: אין תומכים את הסיר באמצעות בקעת עץ.

  • בדלת: אף אין משתמשים בחתיכת עץ קטנה כדי לתמוך בדלת.

הטעם לכך הוא שהעץ מוקצה באופן כללי, אלא אם כן יוחד לדבר מסוים. בקעת עץ עומדת בדרך כלל להסקה ביום טוב, ומשום כך היא מוקצה למטרה זו, ואין להשתמש בה לכל מטרה אחרת, כגון תמיכת חפץ.

"ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב":

זו הלכה שאינה קשורה לקודמותיה: אסור להנהיג בהמה במקל ביום טוב, משום שהדבר נראה כמי שמוליכה לשוק לשם מכירה, ומכירת בהמה ביום טוב אסורה. ורבי שמעון מתיר, שכן לדעתו אין הדבר נראה כך, ולפיכך הדבר מותר.

לסיכום: במשנה זו למדנו את איסורי עשיית הכלים ותיקונם ביום טוב: שבירת חרס וחיתוך נייר לצליית מליח, גריפת תנור וכיריים (לעומת כבישת האפר המותרת), הקפת שתי חביות לשפיתת הקדרה מחמת הבנייה שבדבר, וסמיכת קדרה או דלת בבקעת מדין מוקצה. לבסוף למדנו את איסור הנהגת הבהמה במקל מפני מראית העין של מכירה, ואת דעת רבי שמעון המתיר.