בכורות פרק ח, משנה ב. במשנה זו אנו מסיימים את הנושא שהתחלנו במשנה הקודמת: ולד שאינו זכאי לחלק פי שניים בירושה, ואף אינו חייב בדיני פדיון הבן. המקרה הפשוט והמובן מאליו הוא כל ילד שאינו בן בכור, אך המשנה באה ללמדנו את הלכותיו של 'יוצא דופן'.
מהו 'יוצא דופן'?
משמעותו המילולית - מי שיוצא מן הצד. בעברית המודרנית משמש הביטוי לתיאור אדם חריג, אך במשנה הכוונה למעין ניתוח קיסרי: עושים באישה ההרה חתך, פותחים אותה, והתינוק מוצא מתוך בטנה ואינו יוצא ממנה בדרך הרגילה.
קובעת המשנה: "יוצא דופן והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן". מדובר בשני בנים: הראשון נולד בניתוח קיסרי והוצא מדופן אמו, והשני נולד בדרך הרגילה. נקרא לאח הגדול ראובן ולאח השני שמעון. אין אחד מהם זכאי לפי שניים, ואין אחד מהם מחויב בהלכות פדיון הבן.
ראובן, הבן הראשון:
ראובן הוצא מדופן אמו ולא פתח את רחמה מלמטה, ומשום כך אינו נקרא 'פטר רחם' והרי הוא פטור מפדיון הבן. אשר לנחלה, מסברה היה מקום לומר שבוודאי הוא זכאי לפי שניים, שהרי הוא האח הגדול והבן הבכור; אלא שבפרשה העוסקת בנחלת פי שניים נאמר "וילדו לו" - הנשים יולדות לו, לבעל. המילה "וילדו" מיותרת, ודרשו ממנה שנדרשת דווקא לידה, לידה רגילה כדרך שהתינוקות נולדים, ולא יוצא דופן שהוצא מן הדופן. נמצא שאותה תורה שקבעה כי הבכור נוטל פי שניים, היא שקבעה כי בכור שלא נולד אלא הוצא מן הדופן - אינו נוטל פי שניים.
שמעון, הבן השני:
שמעון אינו זכאי לפי שניים, שהרי יש לו אח גדול. אף בפדיון הבן אינו חייב: אמנם הוא הראשון שיצא מן הרחם מלמטה בדרך שהתינוק נולד בה, אך אין הוא הבכור, שהרי יש לו אח הגדול ממנו; וכיוון שאינו הראשון והגדול, פטור אף הוא מפדיון הבן. נמצא ששניהם אינם בכור, לא לנחלה ולא לכהן.
שיטת רבי שמעון:
על כך חולק רבי שמעון: "רבי שמעון אומר: הראשון לנחלה והשני לחמש סלעים". רבי שמעון חולק בשני הדברים גם יחד:
הראשון לנחלה: רבי שמעון דוחה את הדרשה האמורה, ובידו דרשה נוספת מפרשה אחרת לגמרי. בפרשת תזריע, בדיני טומאת לידה (ארבעים יום או שמונים יום, בזכר או בנקבה), נאמרה המילה "תלד", והיא מלמדת שיש סוג נוסף של לידה מלבד הלידה הרגילה - הלידה מן הצד. לפיכך אף ניתוח קיסרי נכלל בלשון הכתוב, והבן הראשון נוטל את המנה הכפולה על סמך אותו לימוד.
השני לחמש סלעים: בשורה התחתונה, שמעון הוא פטר רחם - הוא שפתח את רחם האם מלמטה, שכן הוולד שיצא מן הצד אינו נחשב כפותח את הרחם, אלא ניתוח הוא. משום כך דוחה רבי שמעון את הטענה שיש לו אח גדול: מי שפתח את הרחם הוא החייב בפדיון הבן, וחמש הסלעים לכהן חובה.
אולם אין ההלכה כרבי שמעון באף אחד משני המקרים. לפיכך במקרה כזה, אין פי שניים ואין פדיון הבן לאף אחד מן הבנים.