בבא בתרא, פרק ד', משנה ז'. משנה זו מקבילה למשניות הקודמות שלמדנו בפרק, שעסקו במוכר בית או במוכר חצר. כעת עוסקת המשנה במכירת עיר שלמה - כפר שלם שכולו בבעלותו של אדם אחד, והריהו אורז את חפציו ועובר למקום אחר.
אותו היגיון שהוצע לעיל, שהחצר כוללת יותר מן הבית, נכון כאן מקל וחומר. משעובר האדם למקום מרוחק, הוא עתיד להשאיר דברים מאחוריו, שכן טרחה גדולה היא להעביר את כל הרהיטים והחפצים. במעבר לעיר חדשה, הנטייה להשאיר דברים מאחור גדולה עוד יותר.
לשון המשנה:
"המוכר את העיר" - אדם שהסכים למכור את העיר מבלי לפרט מה נכלל במכירה. (כשנאמר כאן 'עיר', הכוונה לכפר קטן בן כמה מאות תושבים, ולא לעיר במובנה כיום.) ואלו הדברים הנכללים במכירה:
"מכר בתים" - הבתים שבעיר נכללים במכירה.
"בורות שיחין ומערות" - בורות המים ומתקני אגירת המים, הארוכים והצרים והמרובעים.
"מרחצאות" - בתי המרחץ, שכל עיר נזקקת להם.
"ושובכות" - שובכי היונים, שבהם מגדלים יונים ותורים, ומאחר שזהו דבר מצוי בעיר, אף הוא כלול.
"בית הבדים" - בתי הבד, שהיו דבר סטנדרטי בכל עיר. בכל חורבה ברחבי ארץ ישראל נמצאים בתי בד וגתות לענבים וכדומה.
"ובית השלחין" - לפי הברטנורא אין הכוונה כאן לשדות מושקים כמשמעותו הרגילה של המונח, אלא לגינות מושקות: גנים, פארקים ואולי פרדסים. המדובר בשטחים שבתוך העיר ולא בשדות שמחוצה לה.
"אבל לא את המטלטלין" - המטלטלין שבתוך העיר אינם נכללים במכירה, ואפילו המפתח לשער בכלל זה. כל אותם דברים - מחסן של אוכל, של בגדים או של כסף - אינם נמכרים.
"ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה" - אם פירש המוכר שהוא מוכר את העיר וכל מה שבתוכה, הרי 'כל מה שבתוכה' פירושו כפשוטו. "אפילו היו בה בהמה ועבדים" - לא רק מחסני האוכל, הבגדים והכסף נכללים, אלא אף דברים המהלכים בכוחות עצמם, כבהמות וכעבדים. כל הנמצא שם ושייך לו נמסר במכירה, שהרי זוהי עסקת חבילה, "הרי כולן מכורין".
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר מכר את הסנטר":
רבן שמעון בן גמליאל מוסיף כי הסנטר נכלל אף הוא במכירה, ודין זה נוהג אפילו כאשר לא אמר המוכר 'וכל מה שבתוכה' - הסנטר הולך עם העיר.
מהו סנטר? רבות הן השיטות בביאורו:
לפי הברטנורא, מדובר בעבד שתפקידו לשמש שומר העיר.
הרשב"ם מבאר שהוא מעין מודד העיר: אדם האחראי לדעת מה שייך למי והיכן מסתיימים גבולות שטחיהם של האנשים. הוא מפקח על כך שלא תהיה הסגת גבול בשטחי הזולת או השתלטות על נכסיו, ומשום שזהו תפקיד חיוני, אף הוא נכלל במכירה.
יש הלומדים שהכוונה לשטחים הנטועים, כשדות שמסביב לעיר.
להלכה: אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל לעניין הסנטר, מאחר שזו דעת יחיד. כל שאר הפרטים תלויים, ככל המשניות שבפרק, במה שמובן בדרך כלל אצל בני אדם באותו זמן ובאותו מקום. וקשה לדמיין שעניין זה יהיה שייך למעשה בזמן הזה.