בבא בתרא, פרק ד, משנה ג. זוהי המשנה השלישית והאחרונה בסדרת המשניות העוסקות באדם המוכר את ביתו מבלי להגדיר במדויק מה נכלל באותה מכירה.
המוכר את הבית - מה נכלל במכירה:
"המוכר את הבית - מכר את הדלת" - חלקיו החיוניים של הבית, המחוברים אליו, נכללים במכירה בוודאי. אין המוכר רשאי ליטול עמו את הדלתות.
"אבל לא את המפתח" - המפתח אינו מחובר לדלת, ואינו חלק ממנה או מן הבית, ואף ניתן להשתמש בו במקום אחר. לפיכך רשאי המוכר ליטול את המפתח עמו, והקונה ידאג למפתח חדש.
"מכר את המכתשת הקבועה" - מכתשת היא הקערה שבה כותשים באמצעות העלי. יש הלומדים שמדובר במכתשת המחוברת לקרקע (בטיט ובמלט), ויש הלומדים שהיא בנויה בתוך הקרקע סמוך לבית. הנקודה היא שהיא נחשבת חלק מן הבית, שכן כל בית זקוק למקום שבו יכתשו בו את צרכיו. משום כך, מכתשת הקבועה בקרקע נמכרת יחד עם הבית.
"אבל לא את המיטלטלת" - מכתשת ניידת אינה בכלל המכר, ורשאי המוכר ליטול אותה עמו ואינו חייב להשאירה לקונה.
"מכר את האיטרובול" - מדובר בבית שיש בו ריחיים של יד, שתי אבנים כבדות הנעות זו על גבי זו וטוחנות את החיטה. לפי הברטנורא, האיטרובול הוא בסיס עץ המחובר לקרקע, שעליו מונחות הריחיים. נראה שתפקידו לספוג את הרעידות, כפי שראינו בפרק השני שאין אדם רשאי לטחון סמוך לכותל שכנו מפני שהרעידות מזיקות לבניינו. כיוון שהבסיס מחובר לקרקע, הוא נשאר עם הבית ונמכר עמו.
"אבל לא את הקלת" - הקלת הוא כלי קיבול נשלף, הקולט את קמח החיטה היוצא מן הריחיים, ואינו בכלל המכר.
"בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו":
אם אמר המוכר שהוא מוכר את הבית "וכל מה שבתוכו" - "הרי כולן מכורין". אך מהו "הכל"? הכוונה לכל הפרטים המנויים במשנה זו: לא רק הדלת, אלא גם המפתח, המכתשת והמכתשת המיטלטלת שעמה, וכן החלקים הניידים של הריחיים והקלת הקולט את הקמח. פרטים אלו הם מרכיביו החיוניים של בית רגיל, ולפיכך נשארים בו.
ואולם אין הדבר כולל את מה שראינו בשתי המשניות הקודמות: אף האומר "כל מה שבתוכו" לא כלל במכירתו את הקומה השנייה, את הבור שבמרתף וכיוצא בהם - אין אלו בכלל "בתוכו".
יתרה מזו, אף שיש בכך מחלוקת ראשונים, הפשטות היא שאין הרהיטים נכללים במכירה. האומר "כל מה שבתוכו" מתכוון לחלקיו המהותיים של הבית בלבד, אף אם אינם מחוברים אליו. דברים המיטלטלים - כמזון וכבגדים - בוודאי אינם בכלל המכר, ואף רהיטי הבית אינם נכללים, שכן אין כוונת המוכר לדברים שאדם נוטל עמו לביתו החדש.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי במכירת בית סתם נכללים החלקים המחוברים והקבועים - הדלת, המכתשת הקבועה והאיטרובול - ואילו החלקים הניידים - המפתח, המכתשת המיטלטלת והקלת - נותרים בידי המוכר. האומר "וכל מה שבתוכו" כולל אף את הפרטים הניידים המנויים במשנה, אך לא את הקומה השנייה והבור שבמשניות הקודמות, ולא את הרהיטים וחפצי הבית.