אבות פרק ו' משנה ט': רבי יוסי בן קיסמא והערך של מקום תורה

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

בשיעור זה נלמד את המשנה התשיעית שבפרק שישי של מסכת אבות - משנה מפורסמת מן המשניות שקדמו לה, שבה מספר רבי יוסי בן קיסמא מעשה שאירע לו, והוא מוסר אותו בלשון גוף ראשון.

המעשה שמספר רבי יוסי בן קיסמא:

פעם אחת היה מהלך בדרך, ופגש אדם אחד. אותו אדם בירכו לשלום, והוא החזיר לו שלום. אמר לו האיש: "רבי, מאיזה מקום אתה?" השיב לו: "מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני". אמר לו האיש: "רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו, ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות".

השיב לו רבי יוסי בן קיסמא: "בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה" - שכן זהו עיקר העניין.

סופו של אדם למות, ואין הוא עובר בעולם הזה אלא פעם אחת. בשעת הפטירה אין דבר מלווה אותו: לא הכסף, לא אבני החן ולא המרגליות. הדבר היחיד המלווה את האדם לעולם הבא הוא תורתו ומעשיו הטובים. אם כן, מדוע יבחר לדור במקום שאינו מסייע לכך? רצונו לדור דווקא במקום המסייע לו ביותר לצבור תורה ומעשים טובים.

הפסוק ממשלי:

המשנה מביאה פסוק ממשלי, ובו שלושה חלקים:

"בהתהלכך תנחה אותך" - כשאתה מהלך.
"בשכבך תשמור עליך" - כשאתה שוכב.
"והקיצות היא תשיחך" - כשאתה קם.

וכך נדרש הפסוק:

"בהתהלכך תנחה אותך" - בעולם הזה. התורה היא המדריכה את האדם ובה הוא עובר את דרכו.
"בשכבך תשמור עליך" - בשעה שהוא שוכב בקבר. התורה מגינה עליו מן הייסורים הבאים בשנה שלאחר הפטירה.
"והקיצות היא תשיחך" - בתחיית המתים, לעולם הבא. אז היא זו שתדבר בעדו, והוא זה שישוחח בה.

וכן נאמר בספר תהילים, שהכול נאמר בו. אמר דוד מלך ישראל, שכתב את ספר תהילים: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" - טובה לי תורת פיו של הקדוש ברוך הוא מאלפי חתיכות של זהב וכסף.

ועוד מביאה המשנה פסוק נוסף, מספר חגי: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות". הקדוש ברוך הוא אומר: כל הכסף והזהב שלי הם ממילא.

בכך טמון טעם שני לסירובו של רבי יוסי בן קיסמא ללכת עם אותו אדם: אם רצון הקדוש ברוך הוא לתת לו עושר, יוכל לתיתו לו בכל דרך שהיא, וכל טובה שניתן לעשות בכסף יכול הקדוש ברוך הוא לעשותה גם כן. מדוע, אם כן, יקריב הכול כדי להתעשר - ואפילו לשם מטרה נסתרת כלשהי, ואפילו מטרה טובה? אין בכך די, ולפיכך לא התפתה להיענות להצעה.

לסיכום: במשנה זו למדנו כי אין ערכו של מקום נמדד בעושרו אלא בהיותו מקום תורה, שכן אין מלווה את האדם אלא תורתו ומעשיו הטובים. עמדנו על דרשת הפסוק ממשלי בשלושת חלקיו - הנחיה בעולם הזה, שמירה בקבר והמלצה לעתיד לבוא; על דברי דוד המלך בתהילים המעדיף את תורת פי ה' על אלפי זהב וכסף; ועל הפסוק בחגי, המלמד שכל העושר ממילא בידי הקדוש ברוך הוא.

המאמר המקורי

אות אבות ו:ט

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִמְקוֹם תּוֹרָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, בַּקֶּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (תהלים קיט), טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. וְאוֹמֵר (חגי ב) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב אָמַר ה' צְבָאוֹת: Rabbi Yose ben Kisma said: Once I was walking by the way when a man met me, and greeted me and I greeted him. He said to me, “Rabbi, where are you from?” I said to him, “I am from a great city of sages and scribes”. He said to me, “Rabbi, would you consider living with us in our place? I would give you a thousand thousand denarii of gold, and precious stones and pearls.” I said to him: “My son, even if you were to give me all the silver and gold, precious stones and pearls that are in the world, I would not dwell anywhere except in a place of Torah; for when a man passes away there accompany him neither gold nor silver, nor precious stones nor pearls, but Torah and good deeds alone, as it is said, “When you walk it will lead you. When you lie down it will watch over you; and when you are awake it will talk with you” (Proverbs 6:22). “When you walk it will lead you” in this world. “When you lie down it will watch over you” in the grave; “And when you are awake it will talk with you” in the world to come. And thus it is written in the book of Psalms by David, king of Israel, “I prefer the teaching You proclaimed to thousands of pieces of gold and silver” (Psalms 119:72), And it says: “Mine is the silver, and mine the gold, says the Lord of Hosts” (Haggai 2:8).