אבות פרק ד', משנה י"ט (ובחלק מהנוסחאות: משנה ט"ו). לפנינו דבריו של רבי ינאי, אביו של רבי דוסא שנזכר בפרק השלישי, משנה ח'. משנה זו היא כמעט כל מה שידוע לנו על רבי ינאי, ואף על פי כן הוא מעלה בה נקודה המטרידה כל אדם מאמין מאז ומעולם: מדוע הצדיקים סובלים ומדוע הרשעים משגשגים, לפחות לעיתים.
מנחה תוכנית האירוח דניס פרייגר ניסח זאת בחוכמה רבה: "המאמין באלוקים צריך להסביר את קיומו של הסבל הלא צודק; האתאיסט צריך להסביר את קיומו של כל השאר". אכן זו בעיה - ייתכן שישנן בעיות גדולות ממנה, אך זוהי בעיה תיאולוגית ופילוסופית מרכזית: מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים, ומדוע ישנם אנשים רעים לכאורה שחייהם נוחים ומוצלחים? התשובה מורכבת.
לשון המשנה:
"אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מייסורי הצדיקים" - "אין בידינו", כלומר הדבר אינו מצוי בהישג ידנו. אין בכוחנו לקבל תשובה מלאה לשאלה מדוע זוכים הרשעים לעיתים לשלווה ולרוגע בעולם הזה, וכן מדוע הצדיקים סובלים ייסורים.
ודאי שישנן תשובות חלקיות, ותשובות רבות נאמרו בעניין ונשפך על כך דיו רב, ואין בכוונתנו לדון בכל הגישות. הגמרא בברכות דף ז' עוסקת בכך במפורש, וכל הוגה דעות גדול נדרש לשאלה זו.
השאלה בדברי הנביא ובדברי משה רבינו:
התעלומה מובעת כבר בדבריו של ירמיהו הנביא עצמו: "צדיק אתה ה' כי אריב אליך, אך משפטים אדבר אותך: מדוע דרך רשעים צלחה, שלו כל בוגדי בגד":
"צדיק אתה ה'" - הכרה מלאה בצדקתו של הקדוש ברוך הוא.
"כי אריב אליך" - ואף על פי כן יש לי טענה כלפיך.
"אך משפטים אדבר אותך" - ברצוני לדון במדיניות הנהגת העולם.
"מדוע דרך רשעים צלחה" - כיצד ייתכן שדרכם של הרשעים מצליחה?
"שלו כל בוגדי בגד" - ומדוע אנשים בוגדניים זוכים לשלווה ולשלום?
אם כן, זו שאלה עתיקת יומין. ואם ירמיהו הנביא לא הייתה בידו התשובה, אף בידינו איננה. יתרה מזו, הגמרא בברכות דף ז' אומרת שאף משה רבינו, בבקשו "הודיעני נא את דרכך", ביקש להבין שאלה זו עצמה. שאלה זו הטרידה, אפוא, גם את משה רבינו.
אין בידי התשובות. בעברי שימשתי מדריך טיולים בפולין לבני נוער בגיל תיכון, וללא יוצא מן הכלל, בעת הלימוד על השואה עולה השאלה: "היכן היה הקדוש ברוך הוא? כיצד נתן לדברים אלו להתרחש?". תשובתי השגורה הייתה: "אינני מעוניין להרוס שאלה טובה בתשובה גרועה". העניין מורכב. ישנן תשובות אחדות, ואיני אומר שאין תשובות כלל.
עיקר דבריו של רבי ינאי:
הנקודה שבמשנתנו היא שהתשובה השלמה, המספקת לחלוטין, זו שתסביר כל מקרה ומקרה, נמצאת מעבר ליכולת השגתנו. הרמב"ם עצמו קובע כך, והכל מסכימים לכך: חלק מן המציאות שמור לזכותו של הקדוש ברוך הוא, באופן שבו הוא מנהיג את הדברים.
ואף על פי כן, אין ספק כי בסופו של דבר נדע מדוע היה הדבר צודק. אנו מאמינים באמונה שלמה "קל אמונה ואין עוול" - שהקדוש ברוך הוא ראוי לתת בו אמון, ואינו עושה דבר שאינו צודק והוגן, "צדיק וישר הוא". אך אין משמעות הדבר שיתגלה לנו בהכרח, בנקודת זמן זו, כיצד ומדוע הוא עושה את אשר הוא עושה.
לסיכום: רבי ינאי מלמד כי לעיתים תימצאנה תשובות אחדות, אך בסופו של דבר "אין בידינו" - אין בידינו כל התשובות, וחלקן צריך להתקבל באמונה. בעזרת השם, בסופו של דבר יהיו בידינו התשובות, ונבין מדוע עשה הקדוש ברוך הוא בדיוק את אשר עשה. הבנה זו היא חלק הכרחי מתהליך התגלגלות ההיסטוריה אל סופה - באחרית הימים, בימות המשיח ולאחר מכן.