בשיעור זה נלמד את המשנה העשירית בפרק ב'. ראוי להקדים כי בחלק מהנוסחאות משנה זו עדיין נכללת בתוך משנה ח', ואילו אנו נלמד אותה בפני עצמה. משנה קצרה היא, והיא עוסקת בחמשת תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי.
לשון המשנה: "חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי". בחלק מהנוסחאות אין המילה "לו" מופיעה כלל.
אין כוונת המשנה שהיו לו חמישה תלמידים בלבד. רבן יוחנן בן זכאי היה ראש הישיבה של כלל ישראל בעקבות החורבן, ותלמידים רבים היו לו. אלא שחמישה תלמידים אלו היו התלמידים שלו במובן המובהק - הם גילמו בעצמם את כל מה שהיה לו ללמד.
"ואלו הן" - חמשת התלמידים:
רבי אליעזר בן הורקנוס - המכונה לאורך המשניות בשם "רבי אליעזר" סתם, ולעיתים "רבי אליעזר הגדול". הוא היה מגדולי עולם, ובר הפלוגתא של רבי יהושע. שניהם היו גדולי הדור בדורו של רבן גמליאל, בדור המוקדם של יבנה. יש לציין כי רבי אליעזר בן הורקנוס החל ללמוד בהיותו בן עשרים ושמונה - גיל מאוחר, ומרשים ביותר. אך כפי שנראה במשנה הבאה, הוא ניחן בזיכרון צילומי, זיכרון על. כמו כן מיוחס לו חיבור הספר "פרקי דרבי אליעזר", ספר מדרשי נפרד מתקופת התנאים.
רבי יהושע בן חנניה - הוא "רבי יהושע" של המשניות, ובר הפלוגתא של רבי אליעזר. שני אלו הם גדולי הדור, והם היו רבותיו של רבי עקיבא, הנושא בדור הבא את מסורתם. רבי יהושע היה האיש השני תחת רבן גמליאל, בבחינת אב בית הדין; רבן גמליאל דיבנה היה הנשיא, אך רבי יהושע היה הגדול מבין השניים בתורה.
ידוע הסיפור שבו רבן גמליאל הקשה מאוד על רבי יהושע בשלוש הזדמנויות שונות, מתוך מגמה למנוע את התפצלות התורה לזרמים אחדים כפי שהיה קודם החורבן. רבן גמליאל אמר לו כי עליו לבוא ביום הכיפורים שלו, שכן רבי יהושע סבר שיום הכיפורים חל למחרת, וכיוצא בזה. עניינים אלו מובאים במסכת ראש השנה. ולבסוף, כאשר בא רבי יהושע, נשקו רבן גמליאל על ראשו ואמר לו: "תודה שבאת, רבי ותלמידי. רבי - במה שאתה החכם הגדול יותר, תלמידי - במה שכיבדת את פסיקתי עליך". הסיפור העיקרי מובא במסכת ברכות דף כ"ח.
רבי יוסי הכהן - מוזכר מספר פעמים בש"ס. יש הלומדים שהוא רבי יוסי הגלילי, ולפי זה נמצא שהוא מוזכר בש"ס פעמים רבות בהרבה, אך אין דעתי נוטה לכך. האברבנאל סובר שהוא רבי יוסי הכהן שהוא יוסף בן גוריון, המוזכר אף הוא בש"ס כמה פעמים. יהיה המצב אשר יהיה, זוהי דמות פחות בולטת בסיפורו של התלמוד.
רבי שמעון בן נתנאל - אף הוא היה כהן, והיה נשוי לבתו של רבן גמליאל הזקן, סבו של רבן גמליאל דיבנה. מעבר לכך, אין בש"ס מידע רב אודותיו.
רבי אלעזר בן ערך - תנא בולט מאוד, המוזכר במקומות רבים. לפי חלק מהדעות הוא ה"נהוראי" המוזכר בש"ס, ואילו דעות אחרות סוברות ש"נהוראי" הוא רבי מאיר או רבי נחמיה, ואף עניין זה אינו ברור.
לסיכום: במשנה זו מנתה המשנה את חמשת תלמידיו המרכזיים של רבן יוחנן בן זכאי - אותם תלמידים שגילמו בעצמם את כל תורתו: רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך.
בהמשך תמשיך המשנה ותשווה בין חמשת התלמידים הללו, ובכך נעסוק בחלק הבא.