TheWholeTorah.aiBeta

אבות פרק ב' משנה ג': רבן גמליאל על ההתנהלות מול השלטונות

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

אבות פרק ב, משנה ג. רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא - הוא גמליאל השלישי - ממשיך ומלמד את דרך ההתנהלות מול השלטונות:

  • "הוו זהירין ברשות" - היו זהירים מפני השלטונות ומפני הממשלה.

  • "שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן" - אין הם מקרבים את האדם אלא כאשר הם זקוקים לו.

  • "נראין כאוהבין בשעת הנאתן" - בשעה שהם נהנים ממנו, נראים הם כמי שדואגים לו באמת.

  • "ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו" - אך אין הם עומדים לצדו של אדם בשעת דוחקו.

היחס למשנת שמאי:

משנה זו עומדת לכאורה בניגוד לדברי שמאי במשנה י' שבפרק הקודם: "אל תתוודע לרשות" - אל תהיה מוכר כלל לשלטונות. מלבד העובדה שרבן גמליאל אוהד ומכיר במציאות ההכרח שבהתמודדות מול השלטון, יותר מכפי שעולה מדברי שמאי, מבאר הברטנורא (וכמותו פרשנים רבים) כי רבן גמליאל פונה אל מנהיגי הקהילה ומנהיגי עם ישראל, הנתונים תחת חסותן ואף תחת שליטתן של הרשויות - במקרה זה, הרשויות הרומיות.

המסר היסודי הוא זה: אכן, מנהיגי הציבור נאלצים להיות מוכרים לרשויות ולקיים עמן קשר, שכן אלו המציאויות הפוליטיות שעליהם להתמודד עמן. אך אל להם לרמות את עצמם ולחשוב שהשלטונות הם ידידיהם. עליהם לנווט מולם בזהירות רבה, שכן בסופו של דבר מבקשים מהם השלטונות אחד משלושה:

  • את תשלומי המסים.

  • ניצולם לצרכיהם.

  • השגת מידע ומודיעין על הקהילה.

ואין בכל אלה דבר שהוא לטובתה של הקהילה.

רקע היסטורי:

רבן גמליאל השלישי חי בתחילת המאה השלישית לספירה. תקופה זו היא ככל הנראה נקודת השיא ביחסים בין היהודים לרומאים, בימי שושלת סוורוס ברומא, ומצבם של היהודים בארץ ישראל היה טוב יחסית - לפחות למשך זמן קצר נוסף, בטרם ישתנו הדברים לרעה. על רקע זה הוא מזהיר: אף אם המצב טוב כעת, אל תשלו את עצמכם. הקירוב נובע מאינטרס עצמי בלבד, ועל היהודים להבין כי עליהם לדאוג לעצמם ולהיות מציאותיים באשר ליחסם של השלטונות אליהם.

יישום בימינו:

המשנה עוסקת אמנם ביהודים הנתונים תחת שלטון של גויים, אך היא עשויה להתאים באותה מידה גם לקהילות יהודיות במאה ה-21 הנתונות תחת ממשלה ישראלית. אין בכך משום אמירה אנטי-ציונית כלל וכלל, אלא הנקודה היא שהממשלה היא ממשלה, ולא בהכרח ניצבים ערכים יהודיים או האינטרסים של הקהילה היהודית בראש מעייניה, שכן שיקולים אחרים מנחים אותה. לפיכך, קהילות יהודיות במאה ה-21 אכן צריכות לעבוד עם הממשלה, ובאופן אידיאלי אף ראוי שהממשלה תיישר קו עם ערכיהן של הקהילות - אך אל להן ליפול לתפיסה שלממשלה יש אותם ערכים ואותם אינטרסים כשל הקהילות היהודיות היחידות שבתוך מדינת ישראל.