TheWholeTorah.aiBeta

עבודה זרה פרק ה' משנה י': רבן שמעון בן גמליאל על מכירת תערובת אסורה

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

עבודה זרה, פרק ה', משנה י'. בשתי המשניות הקודמות למדנו כי יין נסך שהתערב ביין כשר - התערובת אסורה, הן ביבש ביבש, כאשר מדובר בחביות נפרדות, והן בלח בלח, כאשר היין נשפך אל כלי שיש בו יין כשר. במשנתנו מובאת דעתו של רבן שמעון בן גמליאל.

דעת רבן שמעון בן גמליאל:

אמנם התערובת אסורה בהנאה, אך אין בכך אובדן כלכלי מוחלט. לדעתו רשאי הבעלים לנכות את שוויו של הרכיב האסור, שממנו אינו יכול ליהנות הנאה כלכלית, ואת שאר התערובת - שעודנה שלו - מותר לו למכור לגוי.

לדוגמה: מחיר היין הוא עשרה דולר לליטר, ובידי אדם תשעים ותשעה ליטרים של יין כשר, שאליהם נפל ליטר אחד של יין נסך. הוא הדין בתשעים ותשע חביות יין כשר שהתערבה בהן חבית של יין נסך. בסך הכול מאה ליטרים (או מאה חביות) בעשרה דולר ליחידה - אלף דולר, שמתוכם אחד ממאה אסור בהנאה.

עמדת רבן שמעון בן גמליאל היא שאין כאן בעיה: ימצא גוי וימכור לו את כל מאה החביות או את כל מאה הליטרים, אך יגבה ממנו את דמיהם של תשעים ותשעה בלבד. בדרך זו אין הוא מקבל כל תועלת כלכלית מן היין נסך שהתערב.

דעת התנא קמא:

התנא קמא אינו סובר כן. משנוצרה תערובת, כולה מקבלת מעמד של איסור, ואף למכור את התערובת לגוי במחיר מוזל אין היתר.

לשון המשנה:

  • "יין נסך שנפל על בור" - הדוגמה שנקטה המשנה היא לח בלח, שהנוזלים עצמם מתערבבים זה בזה, אך כאמור הדין שווה אף בחביות.

  • "כולו אסור בהנאה" - כל התערובת אסורה בהנאה, וזוהי עמדת התנא קמא.

  • "רבן שמעון בן גמליאל אומר: ימכר כולו לעובד כוכבים, חוץ מדמי יין נסך שבו" - אף שהחלק המעורב אסור, אין התערובת כולה נאסרת כשלעצמה. לפיכך מוכר את כולה לגוי, מנכה את דמי היין נסך שבה, ואת השאר מוכר במחיר רגיל.

ההלכה נפסקה כרבן שמעון בן גמליאל, הדעה האחרונה שבמשנה. דין זה נוהג הן בלח בלח, כמתואר במשנתנו, והן ביבש ביבש שבמשנה הקודמת. רבן שמעון בן גמליאל היה אומר כן אף בכל המקרים שנשנו במשנה הקודמת, כגון בשר בחלב וכיוצא בהם: העיקרון הוא שאין ליהנות מן הרכיב שהתערב, אך את השאר מותר למכור לגוי, וכך מקובל מבחינה הלכתית.

לסיכום: במשנה זו נחלקו התנא קמא ורבן שמעון בן גמליאל בדין תערובת שנאסרה בהנאה. לדעת התנא קמא כל התערובת נאסרת ואין למוכרה כלל, ואילו לדעת רבן שמעון בן גמליאל מוכר את כולה לגוי בניכוי דמי האיסור שבה. ההלכה כרבן שמעון בן גמליאל, בין בלח בלח ובין ביבש ביבש, ובכלל זה שאר האיסורים שנמנו במשנה הקודמת.