"חדר" המאתיים וחמישה עשר בהיכל היום-יום.
יום רביעי כ"ז סיוון ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, קורח, רביעי, עם פירוש רש"י. תהילים, כ"ז בחודש, אומרים מפרק ק"ח עד סיום פרק קל"ד. תניא, ממשיכים עדיין בפרק ז' לשער היחוד והאמונה. השיעור היומי נמצא בעמוד פ"ד מהמילה "וממלא", ומסתיים במילה "ותחליקו".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בכ"נ ניסן תרצ"ה. המכתב מופנה אל אחד החסידים, שהתלונן לפני הרבי כי יש לו דאגות בענייני פרנסה, והדאגות משפיעות אף על בריאותו. הרבי מאריך עמו — קודם כול — בכך שיש בטבע האדם יכולת של "מוח שליט על הלב". הוא מספר לו באריכות את הסיפור הידוע על רבי מוישה מייזליש, שמה שהציל את חייו היה שימושו בדבר הנפלא הזה של "מוח שליט על הלב". ובכן, ראשית, על המוח לשלוט על הלב ולהרגיעו, כדי שלא ייכנס לדאגות העלולות להוציאו משיווי משקל.
חוץ מזה, אומר הרבי, יהודי מאמין אינו אמור כלל לחשוש מדאגות ענייני העולם ומדאגות פרנסה. מה יש לו לחשוש? כאן בא הציטוט המובא בפתגם היומי. כתב לו הרבי: "כתיב וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" — הקדוש-ברוך-הוא יברך אותך. והיכן תשרה הברכה האלוקית? "בכל אשר תעשה". ומה נכלל בהגדרה זו? הכוונה למה שאתה נדרש לעשות — עליך רק לעשות את ה"כלי", ובכלי הזה תשרה הברכה האלוקית.
וכפי שהוא מפרט: "האדם עליו רק לעשות כלי לפרנסתו". אין האדם צריך להיכנס לדאגות וללחצים כיצד יהיה השפע, כמה יהיה ומהיכן יבוא; עליו רק לעשות את הכלי לפרנסה — שתהיה לו עבודה או עיסוק שדרכו תוכל לזרום הברכה.
דבר נוסף: לא די בעשיית הכלי, אלא כדי שיהיה כלי טוב צריך שיהיה כלי טהור. וכלשונו: "ולהשתדל בכל כוחו אשר הכלי יהיה טהור מכל סיג ופסולת" וכו' — הלכות שונות הקשורות למשא ומתן, בענייני הונאה, גזל ושקר וכדומה, מה שנקרא "משא ומתן באמונה". על האדם לדאוג שהכלי שהוא עושה לפרנסתו יהיה כלי טהור, שלא יהיה בו דבר שאינו מתאים לגדרי ההלכה, אלא הכול על פי דיני התורה.
אם עושה האדם כלי כזה, שהוא על פי דיני התורה בכל פרטיו, הרי אז הוא כלי ראוי לברכה עליונה. כשהכלי נקי וטוב, הוא כלי ראוי שהקדוש-ברוך-הוא יכול להזרים דרכו את השפע.
ומהי הכוונה שיהיה "כלי ראוי"? על כך הוא מבאר שתי מטרות חשובות שאנו רוצים שהכלי יוביל אליהן. ראשית, פרנסה ברווח — שהרי אין זה תלוי בגודל הכלי, והקדוש-ברוך-הוא יכול לתת אף בכלי קטן רווח גדול; העיקר שהכלי יהיה נקי מבחינה הלכתית, ואז תהיה פרנסה בהרחבה. זו הנקודה הראשונה.
הנקודה השנייה — שהפרנסה תלך למקום הראוי. כי יש חלילה מצב שאדם יש לו פרנסה מרובה, אך הכסף הולך לכל מיני הוצאות, רפואה ודברים שצריך כל הזמן לתקן ולהחליף, וכך הוא מקבל פרנסה רבה אך אינו מגיע למצב שיוכל ליהנות ממנה. לכן צריכה להיות ברכה שהפרנסה תלך למקום הראוי, ולא חלילה לעניינים בלתי-טובים. וממילא, אין ליהודי להיות מודאג; עליו רק לעשות את הכלי ולדאוג שיהיה טהור ונקי.
הפתגם היומי קשור ל"יד החזקה" להרמב"ם. אנו נמצאים כעת בתקופה האחרונה שבה הפתגמים תואמים לספר טהרה. הגענו לספר טהרה, להלכות כלים, וכל עניינן של הלכות כלים הוא לדאוג לנקודה זו — שהכלי יהיה טהור. יש שם הלכות שונות אילו כלים מקבלים טומאה ואילו אינם מקבלים טומאה. וזהו כל עניינו של הפתגם היומי — כיצד עושים כלי טהור, שדרכו יזרום השפע כראוי, בעזרת ה'.