"חדר" השישים ושניים בהיכל היום-יום.
יום חמישי כ"ב שבט ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, יתרו, חמישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ב בחודש, פרק ק"ו ו-ק"ז.
תניא, עדיין נמצאים בפרק כ"ג, מהמילים "ומאחר שרצון", והשיעור מסתיים במילים "בלאו הכי".
מקורו של הקטע היומי באידיש, מתוך מאמר חסידות שאמר הרבי הריי"צ בעת ביקורו הראשון בארצות הברית. כידוע, בתר"ץ הגיע הרבי הריי"צ לארצות הברית לביקור לתקופה מסוימת, ולאחר מכן חזר בשנית בת"ש. בביקורו הראשון אמר שם מאמר חסידות, דיבור המתחיל "רבא חזייה לרב המנונא". המאמר כולו באידיש, ואף נכתב באידיש, ומודפס בספר המאמרים "קונטרסים" של הרבי הריי"צ. במאמר זה מבוארות בהרחבה ברכות התורה — הוא עובר קטע אחר קטע מברכות התורה ומסביר את משמעות המילים.
הפתגם היומי לקוח מקטע במאמר המסביר את המילים "אשר נתן לנו תורת אמת". ובהקדמה, מהו "תורת אמת"? המילה "אמת" כוללת את האות הראשונה — א', את האות האחרונה — ת', ואת האות האמצעית — מ'. [כאן נקודה שהרבי הריי"צ אומרה במאמר בלי להדגישה: כשאומרים שה-מ' אות אמצעית, יש לזכור שיש כ"ב אותיות באל"ף-בי"ת, ובכ"ב אין אות אמצעית; אלא הכוונה כשסופרים גם את האותיות הסופיות — ואז יש כ"ז אותיות, וה-מ' היא האמצע ממש של כ"ז האותיות]. וזו "אמת".
עוד הוא אומר, שכתוב במשנה במסכת פרה לגבי המים שאפשר להזות בהם על טהרתו של אדם שנטמא בטומאת מת, שצריכים להיות "מים חיים". מהם מים חיים? מים שזרימתם פוסקת אפילו פעם בשבע שנים אינם נחשבים כך; שכן "אמת" הוא דבר שאינו פוסק ואינו משתנה. והתורה נקראת "אשר נתן לנו תורת אמת".
בפרק הבא בא רעיון המובא שם באריכות, וכאן מביאו הרבי בתקציר — נוטל משפט מחלק אחד ומשפט מחלק אחר ומחברם יחד לפתגם אחד; לפיכך אין הדברים מופיעים כאן בדיוק בסדר שבו הם במאמר. נראה כיצד מקצר הרבי את הרעיון ואומר ביידיש, ונתרגם:
"קיימים שני סוגים של חוקים: א) חוק שיוצר חיים. ב) חוק שנוצר מהחיים"; וההבדל הזה בין חוק היוצר חיים לחוק הנוצר מן החיים הוא ההבדל המהותי בין חוקי התורה לחוקי העולם. וכפי שהוא מפרט: "חוקי אנוש נוצרו מתוך החיים ולכן הינם שונים בכל מדינה, ולפי התנאים שבה". כל החוקים שבני אדם קובעים ומחוקקים, כל בתי המחוקקים שבעולם — חוקים הם שנוצרו מן החיים; היינו, סיטואציות מסוימות הקיימות במדינה גורמות למחוקקים לחשוב שכדאי לחוקק חוק זה או אחר, כדי שהחיים במדינה יתנהלו כראוי. לכן בכל מדינה יש חוקים אחרים — לפי תנאי המדינה.
החוקים תואמים אפוא לתנאי המדינה. למשל, חוקי התנועה: יש מדינות שבהן נוהגים בצד ימין, ויש מדינות שבהן נוהגים בצד שמאל, לפי הרגילוּת והתנהגות הרכבים באותה מדינה; וכך חוקי התעבורה נקבעים בהתאם.
לעומת זאת "תורת ה' היא חוקת אלקית שיוצרת חיים". אין זה חוק שנוצר מן החיים — לא שבגלל התנהגותו של עם ישראל בצורה מסוימת חוקקו חוקים שיתאימו לנו; אלא ההפך: חוקי התורה הם חוקים היוצרים את החיים, ובאים מלמעלה למטה. החוק הוא אלוקי, ועלינו להתאים את חיינו לפי החוקים שקבעה התורה, כי הם חוקים היוצרים חיים.
"תורת ה' היא תורת אמת" — וזה מה שמברכים בברכות התורה, "אשר נתן לנו תורת אמת". "התורה שווה בכל מקום ובכל זמן; תורה היא נצחית" — התורה אינה משתנה ואינה מתאימה את עצמה לזמן ולמקום; זו הייחודיות של חוקיות התורה.
מדוע נכנס קטע זה דווקא ביום הזה? קודם כל, בולט מאוד שאנו נמצאים בפרשת יתרו — פרשת מתן תורה, קבלת התורה, שבה ניתנו לנו חוקי התורה; ומתאים אפוא שבשבוע זה תבוא ההגדרה מהי ייחודיותם של חוקי התורה.
ובהמשך למה שכבר התחלנו בשיעור של אתמול, אנו חוזרים להתאמת הפתגמים למבנה ספר יד החזקה לרמב"ם. ראינו בפתגם של אתמול שהוא הכנה לספר נשים, והפתגם היומי מתקדם עוד שלב מעניין. הרמב"ם, בכל אחד מספריו, מביא בתחילת הספר — לפני שהוא מפרט את תוכן ההלכות — פסוק מסוים מהתנ"ך, שהוא כעין המוטו של הספר, ואחריו באים הפרטים.
מהו הפסוק שבו פותח הרמב"ם את ספר נשים? פסוק מספר משלי: "תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות". כל תוכנו של פסוק זה, הפותח את ספר נשים, הוא בדיוק רעיון הפתגם היומי — שתורת חכם, תורת החוכמה האלוקית, היא מקור חיים; היא יוצרת את החיים וגורמת "לסור ממוקשי מות". פסוק זה, הפותח את ספר נשים, תואם ממש את הפתגם היומי, שכן אנו נמצאים כעת בפתגמים התואמים את ספר נשים, כפי שנראה בעזרת השם גם בימים הבאים.