"חדר" השישים ואחד בהיכל היום-יום.
יום רביעי כ"א שבט ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, יתרו, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"א בחודש, מפרק ק"ד עד פרק ק"ח.
תניא, בפרק כ"ג, מהמילים "ואח"כ מחשבה", עד דף כ"ט במילה "כפיקודין".
הפתגם היומי קצר, ומקורו במכתב שכתב הרבי הריי"צ בכ"ז בחשוון תרצ"ז ליהודי בשם הרב יהודה שמוטקין. הרב יהודה שמוטקין, יהודי שנולד בוורשה והגיע לארץ וגר בפתח תקווה (נפטר בשנת תרצ"ב לערך), היה יהודי שעיקר עיסוקו וסיועו לענייני הרבי הריי"צ היה בענייני ספרים; הוא סיפק ספרים נדירים וכתבי יד וכדומה, וזה היה אחד מעיסוקיו הרציניים.
במכתב הספציפי הזה פותח הרבי הריי"צ קודם כל בנושא הספרים — מה קיבל ממנו ומה הוא מבקש לקבל הלאה. אחר כך יש במכתב גם הדרכות כלליות בכמה וכמה עניינים הנוגעים לחסידים, אליו באופן אישי ולחסידים שבארץ בכלל: על החשיבות שבקשר עם יהודים פשוטים, על היותו חבר בחברא קדישא, ועל השפה — על חשיבות השפה והדיבור הנכון.
הקטע הבא במכתב הוא זה שממנו נלקח הפתגם היומי, ועניינו החשיבות הגדולה של עבודת הנשים — נשי ובנות החסידים — במה עליהן להתעסק ומהי שליחותן העיקרית בתקופה זו. נעיין בלשון הפתגם. במקור, במכתב, אין שני הקטעים מופיעים ברצף אחד, והרבי חיבר כאן שני קטעים לקטע אחד.
וכך כתוב: "חובת נשי ובנות החסידים היא שי'" — מהי חובתן של נשי ובנות החסידים בתקופה זו? "לעמוד בשורה הראשונה בכל מפעל של חיזוק הדת והיהדות בכלל, ובפרט בענין טהרת המשפחה". הרבי הריי"צ נותן כאן לנשים ולבנות משימה חשובה מאוד — שיהיו בעצמן פעילות בעניינים הקשורים לחיזוק היהדות, ובמיוחד במצוות המיוחדות לנשים, שהיא טהרת המשפחה; ועליהן לעמוד ממש בשורה הראשונה בעניין זה.
ולא רק בעניין זה — מוסיף הרבי הריי"צ קטע נוסף: "ועליהן לארגן חברת בנות החסידים", כלומר לפתוח ארגון פנימי בתוך קבוצת החסידים. שהרי הקטע הראשון מדבר על חיזוק הדת והיהדות בכלל אצל יהודים החסרים או חלשים בעניינים בסיסיים ביהדות, כטהרת המשפחה וכדומה; ואילו הקטע השני מדבר על עניין פנים-חסידי — שעליהן לארגן חברת בנות החסידים, לעשות חבורה מן הבנות המתחנכות בבתים חסידיים ולארגנן לארגון פנימי, "לחזק כל דרכי החסידים", לחזק מאוד את כל מה שהן שומעות בבית ולומדות ויודעות בדרכי הנהגת החסידים.
"בעניני הדרכה וחינוך" — שיהיה להן רגש חסידי והשקפה חסידית בכל דבר ובכל עניין. חשוב מאוד לחזק זאת ולא לסמוך על כך שמאחר שהן גרות בבתים חסידיים ומתחנכות אצל חסידים, ממילא יבואו הדברים מאליהם; יש לתת לזה חיזוק ולארגן זאת, "כמו שהי' בבתי החסידים מאז ומקדם", כפי שנהגו חסידים תמיד.
במכתב מעריך הרבי הריי"צ עוד, שיש לתת להורים חומר מה לספר לילדיהם — לתת להם נושאים לדבר עליהם ואילו סיפורי חסידים לספר. לעתים יהודי הוא חלק מן החסידים אך אינו יודע אפילו מה לעשות וכיצד לגדל את ילדיו בכיוון הנכון; ומשיהיה ארגון, יהיו חומרים ונושאים, ויהיה אפשר לחזק זאת בתועלת גדולה מאוד. זהו המסר הכללי של הרבי הריי"צ לנשי ובנות החסידים.
ובאשר לקשר של פתגם זה דווקא כאן: ראשית, אנו נמצאים בפרשת יתרו, וביום רביעי של פרשת יתרו נמצא הפסוק שאמר הקדוש-ברוך-הוא למשה רבנו לפני מתן תורה: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל". וידוע שחז"ל אומרים ששלחו תחילה אל "בית יעקב" — הן הנשים, ואחר כך אל "בני ישראל" — הם הגברים. הרי שהפתגם קשור לאותו יום, בחיזוק המיוחד שיש לתת לנשים.
ועוד נקודה: כזכור, דיברנו בימים הקודמים על הקשר שבין הפתגמים למהלך מבנה ספר יד החזקה לרמב"ם, וסיימנו בי' שבט. ראינו במשך הימים כיצד עברו הפתגמים על שלושת הספרים הראשונים ברמב"ם — דיברנו על ספר המדע, על ספר אהבה, וסיימנו את ספר זמנים.
כעת אנו מתחילים כאן הכנה לספר נשים, והפתגם היומי הוא למעשה הקדמה לספר נשים. הדבר יחל ממחר והלאה, אך כהקדמה לספר נשים כבר מתחיל הפתגם היומי לתת חיזוק מיוחד ולעורר על החובה המיוחדת לנשים בעניין טהרת המשפחה וכו' — עניינים הנידונים, כידוע, בספר נשים לרמב"ם ביתר פרטיות. אם כן, זו כבר ההקדמה לעניין, המופיעה כבר בפתגם היומי של כ"א שבט.