"חדר" השמונים ושמונה בהיכל היום-יום.
יום שלישי י"ח אדר א' ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, כי-תשא, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ח בחודש, פרק פ"ח ופרק פ"ט.
תניא, נמצאים בפרק ל'. השיעור היומי מתחיל במילים "והנה באמת", ומסתיים בעמוד 76 במילה "באריכות".
הפתגם היומי הוא פתגם קצר, שהוא למעשה הבהרה על הלכה הכתובה ב"סדר ברכות הנהנין" של אדמו"ר הזקן. הפתגם מסב את תשומת הלב להבין את ההדגשה שבהלכה זו. נקרא תחילה את ההלכה, שבפרק הראשון של "סדר ברכות הנהנין", בהלכה י"ג.
אדמו"ר הזקן מדבר בהלכה על אדם שאכל את כל הסוגים שעליהם מברכים ברכה מעין שלוש — היינו, אכל משבעת המינים, פירות, גם מיני מזונות וגם שתה יין. אין הוא צריך לברך על כל אחד מהם ברכה נפרדת מעין שלוש, אלא כולל את הכול בברכה אחת, לפי סדר החשיבות: מקדים תחילה "על המחיה", אחר כך "על הגפן", ואחר כך "על פרי העץ".
אדמו"ר הזקן מפרט את הנוסח שאומרים. בקטע הראשון אומרים "על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה", ובהגיעו לסיום הברכה לפני החתימה אומר "ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות".
וכאן צריך לשים לב: בחתימת הברכה אומרים "ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן והפירות". כלומר, כשמזכירים את הפירות אין אומרים שוב "ועל", כפי שאמרנו בשני הקודמים — "ועל המחיה" ו"על פרי הגפן" — אלא כשמגיעים לפירות אומרים "על פרי הגפן והפירות", בלא המילה "ועל".
בדוגמה שבהלכה, כאמור, מדובר באדם שאכל את שלושת הדברים: גם מזונות, גם פירות משבעת המינים וגם יין. אך הפתגם שהרבי מביא כאן ב"היום-יום" מתייחס לאדם ששתה יין ואכל פירות משבעת המינים בלבד. ההלכה זהה לגמרי — שאומר ברכה אחת על שניהם, ובחתימת הברכה גם כן אין מוסיפים את המילה "ועל".
נקרא עתה את הפתגם היומי, ואחר כך נסביר את טעם הדבר. הרבי אומר בפתגם: "בברכה מעין שלש אם שתה יין ואכל פירות מז' המינים, חותם: "ועל פרי הגפן ועל הפירות, ברוך אתה ד' על פרי הגפן והפירות" (ולא "ועל" הפירות)" — בחתימה הבאה לפני הברכה, בסיום מעין הסיום, אומרים "ועל פרי הגפן ועל הפירות", היינו מזכירים את ה"ועל" על פרי הגפן שהוא היין, ושוב "ועל" על הפירות שאכל משבעת המינים. אך בסיום הברכה אומרים "ברוך אתה ה' על פרי הגפן והפירות", ולא "ועל הפירות" — אין מוסיפים את המילה "ועל" בהזכרת הפירות, אלא כוללים אותם: "על פרי הגפן והפירות".
הלכה זו קיימת רק כאשר מברכים על יין ועל פירות משבעת המינים יחד. לעומת זאת, אם, לדוגמה, אכל אדם מיני מזונות ופירות משבעת המינים, אזי בסיום הסופי של הברכה הוא כן יאמר "על הארץ ועל המחיה ועל הפירות" — שם הוא כן יאמר "ועל". כל ההדגשה שאין אומרים "ועל" אמורה רק כשמדובר בפרי הגפן ובפירות.
ומהו טעם הדבר? כיוון שישנה דעה שאדם ששותה יין חותם "על הפירות" — שלפי דעה זו אין אומרים על היין "על פרי הגפן", אלא בחתימת הברכה על היין אומרים "ועל הפירות". אף שאדמו"ר הזקן אינו פוסק כדעה זו, הרי לפי דעה זו יוצא שאם נסיים בברכה האחרונה ונאמר "ועל פרי הגפן ועל הפירות", המילים "ועל הפירות" מתאימות גם ליין; נמצא שחותמים על היין בשתי חתימות — "ועל פרי הגפן" ו"ועל הפירות" — ושני הביטויים מתאימים ליין.
לכן אדמו"ר הזקן, החושש לשיטה זו, שינה את נוסח חתימת הברכה, וכותב בהלכה שיאמרו "והפירות". וכיצד מתפרשת אז חתימת הברכה? כאילו אומרים "ועל פרי הגפן והפירות" — "הגפן" היינו היין, "והפירות" הם הפירות הנוספים. לעומת זאת, אילו אמר "ועל הפירות", היה נראה כאילו אומר פעם נוספת את "פרי הגפן" לפי אותה דעה. זו הסיבה שצריך לומר "והפירות" בלא "ועל", ואת הנקודה הזו מדגיש הרבי בפתגם היומי ומבהיר, שנשים לב להשמטת המילה "ועל".
לסיום השיעור, כפי שראינו בימים הקודמים, אנו רואים לאורך שיעורים רבים את הקשר של השיעור היומי לסדר משנה תורה לרמב"ם. בפתגמים הקודמים ראינו את הרמז לספר הפלאה — הספר שבו אנו נמצאים כעת — ולמדנו גם את הקשר בפתגם קודם להלכות הראשונות של ספר הפלאה, הלכות שבועות.
בפתגם היומי נמצא רמז לשתי ההלכות הבאות בספר הפלאה: הלכות נדרים והלכות נזירות. ומה הקשר? בהלכות נדרים, בפרק החמישי, יש התייחסות שלמה ליין — כאשר אדם נדר שלא ישתה יין, מתי נכללים בכך גם דברים שהתבשלו ביין ומתי לא; יש שם התייחסות שלמה לנושא היין, וכן בפתגם היומי מדובר "אם שתה יין".
וכן יש כאן קשר להלכות נזירות, שבהן מדבר הרמב"ם על הדברים האסורים על הנזיר — גפן ופירות הגפן וכל היוצא מן הגפן. אלו הם הנושאים הנידונים בשיעור היומי; "על פרי הגפן ועל הפירות" מרמזים גם על המדובר בהלכות נדרים, וגם על המדובר לאחר מכן בהלכות נזירות.