"חדר" השלוש מאות וחמישה בהיכל היום-יום.
יום שלישי כ"ח אלול ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, האזינו, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ח בחודש, אומרים מפרק קל"ה עד פרק קל"ט; ושלושת הפרקים של חודש אלול — פ"ב, פ"ג, פ"ד.
תניא, ביום הזה ממשיכים את אגרת י"ט. השיעור היומי בעמוד 256, מהמילים "כן על דרך זה", עד המילה "מהארי ז"ל".
הפתגם היומי הוא ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בכ"ט אדר תש"ב. המכתב מופנה ליהודי שהיו לו כישרון ויכולת לעסוק בצורכי ציבור, בענייני צדקה ובהחזקת היהדות. הרבי הריי"צ מעורר ומעודד אותו, שעליו להיות בשמחה גדולה על הזכות שנפלה בחלקו להתעסק בצורכי ציבור, ואף להקדיש לכך מן הזמנים שהם לכאורה זמניו האישיים — למסחר וכדומה. הרבי קורא לזה "להוסיף מחול על הקודש", ולהתעסק בשליחותו.
כדי לעודד את העניין, מביא הרבי הריי"צ במכתב סיפור ארוך על הרבי מהר"ש, שהיה צריך לאסוף כספים כדי לסייע לקבוצת עניים באזורים מסוימים. הרבי מהר"ש עורר את העשירים שבאותם אזורים, וכשהגיע לקישינב לא התעוררו עשירי המקום די הצורך לתת את חלקם לסיוע לעניים; ולפיכך דיבר לפניהם ועוררם מאוד על העניין.
הוא דיבר עמם על כך שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם באופן שהכול פועל בדרך של משפיע ומקבל: השמים משפיעים גשם והארץ מקבלת, וכן למטה בנבראים — יש עניים ויש עשירים, משפיע ומקבל. הוא דיבר עמם באריכות: העניים אומרים לו "ריבונו של עולם, אמנם צריך משפיע ומקבל, אך מדוע נבחרנו אנו להיות בצד המקבל ולא בצד המשפיע?". ועורר אותם, שמי שזכה להיות העשיר צריך לדעת שעליו השליחות להשלים את הכוונה האלוקית, ועליו להיות הנותן. הדברים נאמרו בהתעוררות גדולה, ומסופר שם שהעשירים הבינו את העניין, פתחו את כיסם, והעניינים הסתדרו.
זהו תוכן המכתב, המעורר את היהודי לתת מעצמו — שכן עשירות אינה בכסף בלבד, אלא ביכולת לסייע בכל תחום ובכל עניין. ובתוך הדברים מביא הרבי הריי"צ את הפתגם שאמר הרבי מהר"ש "בואתי תוועדו", והוא הפתגם היומי.
וכך אמר: "ברכת ה' היא תעשיר" — פסוק הוא במשלי, שאמרו שלמה המלך. מהו הדגש שבפסוק? ש"בכלל", כל עשירות באה מברכת ה' — כל מי שיש לו עשירות, מברכת ה' היא באה. "ובפרט להנותן מעתו ומזמנו לעסוק בצרכי צבור" בענייני צדקה — אדם הנותן מזמנו ומענייניו ועוסק בצורכי ציבור, ודאי מקבל את ברכת ה', "בענייני צדקה וחיזוק היהדות".
ומביא "וכמאמר השגור אין הקב"ה נשאר בעל חוב" — הקדוש-ברוך-הוא אינו נשאר לעולם בעל-חוב; "תמורת כל פעולה טובה שיהודי עושה, משלם הוא ב'מיטב'". ובמה הוא משלם? "בבני חיי ומזוני רויחי" בבנים, בבריאות ובפרנסה בהרחבה. כלומר, אדם שיש בכוחו לתת — ייתן, וייתן בלא חשבון, וזה יביא עליו את ברכת ה' ואת העשירות בכל התחומים ובכל העניינים שיהודי צריך.