TheWholeTorah.aiBeta
היום־יום

כ״ז אלול

לרכישת הספרלמאמר המקורי
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

"חדר" השלוש מאות וארבעה בהיכל היום-יום.

יום שני כ"ז אלול ה'תש"ג.

שיעורים: חומש, האזינו, שני, עם פירוש רש"י.

תהילים, כ"ז בחודש, אומרים מפרק קי"ט עד פרק קל"ד, ושלושת הפרקים הנוספים בחודש אלול — ע"ט, פ' ופ"א.

תניא, ממשיכים ללמוד את אגרת י"ט באגרת הקודש. השיעור היומי מתחיל בעמוד קמ"ח במילים "והנה בחי'", ומסתיים בעמוד 256 במילה "בשכל".

מקורו של הפתגם היומי ברשימה שכתב הרבי הריי"צ, ששימשה הקדמה לחוברת שהוציא הרבי הרש"ב, הנקראת "קונטרס ומעין מבית ה'". קונטרס זה כתב הרבי הרש"ב לא דווקא עבור התמימים — כמו קונטרסים אחרים שכתב, "קונטרס התפילה" וכדומה — אלא עבור כלל ישראל; קונטרס הבא לתאר כיצד צריך להיות אורח חייו של יהודי על פי תורה ומצוות ביום-יום.

כהקדמה לחוברת זו ביקש הרבי הריי"צ לתאר את המצב הכללי של העסקנות בתקופת נשיאותו של הרבי הרש"ב. הוא פותח בסקירה רחבה מאוד על המצב התורני והמוסרי של עם ישראל, ועל צורת העבודה והעסקנות של כל רבותינו נשיאינו, והולך כסדר ומביא את כל ההשתלשלות עד הרבי הרש"ב, כהקדמה למטרת הקונטרס.

שם, באותה רשימה, הוא פותח ומבאר מהי השיטה בעסקנות שהחלה על ידי אדמו"ר הזקן — הראשון שייסד את דרך החסידות. מהי שיטתו בעסקנות? כאן מופיע הפתגם היומי כהגדרת שיטתו של אדמו"ר הזקן, וכך הוא אומר: "מדברי קודש רבנו הזקן: ישראל גוי אחד בארץ".

יש פסוק המופיע בתנ"ך פעמיים בשינוי קל: בספר שמואל ב' (פרק ז', פסוק כ"ג) כתוב "ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ", ובספר דברי הימים א' (פרק י"ז, פסוק כ"א) כתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". כאן מצטט הרבי הריי"צ את המילים כפי שהן בדברי הימים: "ישראל גוי אחד בארץ".

הפירוש הפשוט שעם ישראל מיוחד בכך שהקב"ה בחר בהם, אבל כאן הוא מביא את הפירוש הפנימי "עם ישראל, גם כשהוא בארציות העולם, קשור הוא עם ה' אחד", וזה הפירוש שהוא "אחד בארץ" שמחדיר בתודעה ובעולם את ה"אחד".

ותפקידו של עם ישראל בעולם מתבטא במשפט אחד: "השי"ת עושה מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל עושה מהגשמיות רוחניות". הקדוש-ברוך-הוא עושה מרוחניות גשמיות — הוא ברא את העולם, לקח מן הכוח הרוחני והפכו לעולם גשמי; ומהו תפקידו של עם ישראל בעולם? עם ישראל צריך לקחת את הגשמיות ולהפכה לרוחניות.

את הרעיון שהיהודים מגלים את האחד גם בארץ אפשר למצוא בתניא, באגרת התשיעית שבאגרת הקודש. והרעיון שעם ישראל הופכים את הגשמיות לרוחניות — בעוד שהקדוש-ברוך-הוא עושה מן הרוחניות גשמיות, ועם ישראל להיפך — מופיע גם ב"היום-יום": כבר היה לנו בפתגם של כ"ז טבת, ואחר כך בפתגם של כ"ט אדר שני, ואותו רעיון הופיע כבר פעמיים, וכאן פעם שלישית. זהו הקו בעסקנות של רבותינו נשיאינו — שיש להחדיר אלוקות בכל מקום בעולם, שזה עניין עשיית הגשמיות כלי לרוחניות.