"חדר" השלוש מאות ושישים בהיכל היום-יום.
יום שני כ"ד חשוון ה'תש"ד.
שיעורים: חומש, תולדות, שני, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ד בחודש, אומרים מפרק קי"ג עד פרק קי"ח כולל.
תניא, ביום הזה לומדים את כל אגרת ל"א — מתחילת האגרת במילה "נודע" עד סיום האגרת, "האברים כו'".
מקורו של הפתגם היומי במכתב שכתב הרבי הריי"צ בי' ניסן שנת ת"ש. המכתב מופנה לאחד החסידים, שהתנצל לפני הרבי הריי"צ על כך שכתב לו עניינים אישיים באריכות גדולה. הרבי הריי"צ כותב לו שמיותר להתנצל על כך, שכן כל דבר הנוגע לאחד מאנשי שלומנו, וכל דבר הנוגע לאחד מגזע החסידים, "מעניין אותי במאוד"; ואם כן, האריכות שכתב — מצוינת.
עתה מתייחס הרבי הריי"צ לשאלה ששאל אותו החסיד. אותו יהודי היה שרוי בעגמת נפש, היה דבר-מה שהציק לו. הרבי הריי"צ אומר לו שעגמת נפש אינה דבר טוב, ומפרט שבענייני העולם, בעניינים גשמיים, ודאי שאין שום תועלת בעגמת נפש; אדרבה, אדם השרוי בעגמת נפש וכאב — הדבר מקלקל לו. זאת בענייני העולם.
ובענייני שמים — אם יש לאדם אכפתיות על ענייניו הרוחניים שאינם מושלמים — אומר הרבי הריי"צ שההפסד ממחשבות עגמת הנפש גדול הרבה יותר מן ההפסד שבעגמת נפש בענייני הגשמיות. מדוע? כי עגמת נפש מביאה לידי עצבות ולידי רפיון בכל ענייני עבודת השם, ובוודאי אין זו דרך נכונה. לכן כותב לו הרבי הריי"צ שעל האדם להשתדל, בכל דרך שיוכל ובתוקף הגדול ביותר, לצאת מתחושות עגמת הנפש.
וכיצד עושים זאת? על כך מביא הרבי הריי"צ את הפתגם, שיש דרך שבה ישתחרר אדם מעגמת נפש: כשקורה לו דבר שאינו טוב, כיצד ירגיל את עצמו להיות מרוצה למרות המצב? וזו לשון הפתגם: בעניינים הגשמיים — כסף, בריאות וכיוצא בהם — "צריך להסתכל במי שהוא למטה ממנו", דהיינו לראות את מי שמצבו הגשמי פחות וגרוע משלך, "ולהודות להשם יתברך כי טוב על חסדו עמו", ולומר תמיד תודה לקדוש-ברוך-הוא — ברוך השם שמצבי טוב יותר, יש כאלה שמצבם גרוע יותר, ועליי להודות על שמצבי כך. זהו אמצעי ודרך שישתמש בהם האדם כדי להתרומם במצב רוחו. זאת בעניינים הגשמיים.
ואילו בעניינים הרוחניים — "צריך להסתכל במי שהוא למעלה ממנו", תמיד להסתכל באדם שהגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר משלו. ומהי התועלת בהסתכלות זו? "להתחנן להשם יתברך שיתן לו דעה טובה" — להתחנן לקדוש-ברוך-הוא שייתן לנו שכל טוב וכיוון טוב, ללמוד ולהעתיק ממי שטוב מאיתנו, וכן "כוח ועוז שיוכל לעלות בעילוי" — שייתן לנו כוחות להצליח ולהתרומם גבוה יותר. זו הדרך, ואדם המסתכל כך לא אמורות להיות לו לעולם עגמות נפש; אדרבה, הוא מסתכל נכונה על הדברים ועל סביבתו, ויודע להגיב בתחושותיו בהתאם.
במכתבים שונים שבהם מתייחס הרבי לפתגם זה, מביא הרבי רמז מעניין, שהרעיון מרומז בלשון הפסוק "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". וכך הוא מבאר: "בשמים" — בעניינים השמימיים, הרוחניים — "ממעל", תמיד צריך להסתכל במי שמעליך ולרצות לחקותו; "ועל הארץ" — בעניינים הארציים — "מתחת", תמיד צריך להסתכל במי שמתחתיך, ואז תודה לקדוש-ברוך-הוא על שמצבך טוב הרבה יותר.