"חדר" השלוש מאות שישים ואחד בהיכל היום-יום.
יום שלישי כ"ה חשוון ה'תש"ד.
שיעורים: חומש, תולדות, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ה בחודש, אומרים את חציו הראשון של פרק קי"ט — מתחילת הפרק, הפותח במילה "אשרי", עד סיום קבוצת הפסוקים של אות ל', המסתיימת במילים "רחבה מצותך מאד".
תניא, ביום הזה מסיימים את חלק אגרת הקודש, ולומדים את אגרת ל"ב כולה — מתחילתה במילה "ברך" עד סיום האגרת במילים "כנפש תדרשנו".
הפתגם היומי קצר מאוד. מקורו במכתב קצר שכתב הרבי הריי"צ בט"ו מנחם-אב ת"ש לאחד החסידים, שהתגורר במדינת אוהיו שבארצות-הברית, בעיר מריאטה. הרבי הריי"צ מעורר אותו במכתב לדבר עם בעלי-הבתים המתגוררים שם לשמור מצוות מעשיות; ובנוגע לטהרת המשפחה כותב לו הרבי שעליו לחפש עצות כיצד להצליח לפעול על מי שאינו שומר על טהרת המשפחה, שיקיים אף זאת.
ובסיום המכתב כותב לו הרבי הריי"צ: "עליך לזכור ש'מה' מצעדי גבר כוננו', וההשגחה העליונה הביאה אותך למריאטה לאיזו מטרה".
את הדברים מביא הרבי כאן בפתגם היומי, בלי לציין את שם המקום הספציפי, שכן בכך הופכים הם למסר כללי לכל אחד ובכל מקום. וכותב הרבי: ההשגחה העליונה מובילה כל אחד ואחד למקום מגוריו — ולאיזו מטרה? הסיבה שיהודי נמצא במקום מסוים היא משום שמוטלת עליו השליחות לחזק את היהדות ולהרביץ תורה באותו מקום, ולכן הוא נמצא שם.
ומסיים הרבי בעידוד: "וואקסט" [צומח] — כאשר חורשים וזורעים, צומח. כלומר, אף שבתחילה ייתכנו מאמצים שצריך להשקיע כדי להצליח לחזק את היהדות והתורה באותו מקום — המאמץ דומה לחרישה ולזריעה — הרי כשמתאמצים, בסופו של דבר זוכים ואכן צומח, ורואים פירות בעמל שהושקע באותו מקום.