אנו בשיעור העשרים ושניים בשלשלת היחס, בחלק השמיני העוסק בתולדות חייו של אדמו"ר ה'צמח צדק'. אנו לומדים על בניו ונכדיו, וכעת נעסוק בצאצאיו של בנו השלישי.
"ג. כ"ק אדמו"ר הרב חיים שניאור זלמן, ליאדי" כפי שסיפרנו כבר קודם לכן, לאחר הסתלקות אביו כיהן כאדמו"ר בליאדי. וכעת נעמוד על צאצאיו.
בן יחיד היה לו "בנו: כ"ק אדמו"ר הרב יצחק דובער מליאדי" שנולד בשנת תקע"ז ונפטר בכ' ניסן תר"ע. הוא היה מקושר מאוד לסבו, אדמו"ר ה'צמח צדק', ולאחר הסתלקות הסבא עבר עם אביו לגור בליאדי. אביו, כאמור, כיהן שם כאדמו"ר, ולאחר פטירתו מילא את מקומו וכיהן כאדמו"ר בליאדי במשך שלושים שנה.
באותה תקופה כיהן כאדמו"ר גם גיסו, שנטל לאחר פטירת חמיו חלק מן החסידים - וכפי שנזכיר מיד. לאחר הסתלקותם לא היה עוד המשך לחב"ד-ליאדי, ושושלת זו הגיעה לסיומה.
לרבי יצחק דובר היו שלושה בנים "בניו"
הרב החסיד רבי שלום שכנא, ליאדי" שגר אף הוא בליאדי עם אביו וסבו.
"הרב הגאון רבי יהודה ליב" שהיה אב בית דין ב"האמעל, סיראטין וויטבסק".
"הרב ברוך" שהיה "סוחר [ב]סמאלענסק".
"חתנו" של רבי חיים שניאור זלמן היה "הרב הקדוש הרב לוי יצחק סיראטין", שהיה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין. כאמור, מילא את מקום חמיו במשך עשרים וחמש שנה, וכיהן כאדמו"ר יחד עם גיסו, רבי יצחק דובער. בשנת תרמ"ב עבר לעיר סיראטין, ולפיכך מצוין תחת שמו "סיראטין" - המקום שאליו עבר לאחר מכן.
הדבר האחרון המצוין כאן הוא "ספריו". בפשטות הכוונה לספריו של רבי יצחק דובר; ואף שהדבר נאמר תחת שמו של הרב חיים שניאור זלמן, הרי כפי שנראה בתוכן הדברים שבספר, אדמו"ר רבי יצחק דובר הוא שכתבם - אך מתוך דברי אביו. הספר הוא "סידור מהרי"ד", וראשי התיבות מהרי"ד הם שמו: מורנו הרב יצחק דובר. הספר הוא סידור עם פירוש המילות על פי חסידות, והתכנים שבו נלקטו מכתבי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, וממה ששמע מאביו, בנו של ה'צמח צדק'. הסידור נדפס בתרע"ג בברדיצ'וב, ומאז לא ניתן היה להשיגו עד שנת תשנ"א, שאז נדפס בשנית.
"ד. כ"ק אדמו"ר הרב ישראל נח, ניעזשין" בנו הרביעי של ה'צמח צדק', הידוע בראשי התיבות "מהרי"ן". בניו מוזכרים כאן ברצף - חמישה בנים - אולם למעשה היה נשוי פעמיים, וצאצאיו הם מזיווג ראשון ומזיווג שני, וכאן מופיעים כולם יחד.
בזיווג ראשון נשא המהרי"ן את הרבנית פריידה, נכדתו של אדמו"ר האמצעי, ואלו בניו מזיווג זה "בניו:
א) כבוד קדושת הרב החסיד רבי אברהם" שניאורסון מקישינוב - נולד בי"א סיוון תקפ"ח בליובאוויטש, ונפטר בקישינוב בט' חשוון תרל"ח. ייחודו המיוחד, נוסף על היותו בנו של המהרי"ן ונכדו של ה'צמח צדק', שהיה חמיו של הרבי הריי"צ - רבנית הרבי הריי"צ היא בתו.
הרבי הרש"ב, שהיה בן דודו, אמר על רבי אברהם "שמידת הענווה אפשר ללמוד ממנו". כאשר הסתלק אביו, המהרי"ן האדמו"ר מניז'ין, לא רצה לקבל על עצמו נשיאות ולא למלא את מקום אביו; באופן רשמי עסק במסחר, אך לילותיו היו קודש לתורה ולעבודה.
הוא מוזכר באחד ממאמרי הרבי - במאמר המפורסם "לכה דודי" תשי"ד. בהערה מביא הרבי סיפור, שהרבי הריי"צ נסע פעם לחמיו, רבי אברהם מקישינוב, וביקש ממנו שיחזור על דברי אביו, דברי הרבי הרש"ב, ואמר לו בלשון: "תפתח את הברז וזה יתחיל להישפך". ויש שם המשך, שהוא חזר לפניו מאמר ששמע מאביו, ואף שאביו אמר על דבר מסוים "בדרך אפשר", הוא אמרו בפשטות; ולאחר מכן אמר לאביו: "מה שאצלך בדרך אפשר, אצלי בפשטות".
"ב) הרב החסיד רבי שניאור דובער" - שגר בסוראז'.
כאן לא מוזכר שלמהרי"ן היו גם שלוש בנות מן הזיווג הראשון: הרבנית שיינה, הבת השנייה פערל דבורה, ובת שלישית.
בזיווג שני נשא אף הוא נכדה אחרת של אדמו"ר האמצעי, הרבנית חוה רישא, ומהם נולדו שלושה בנים:
"ג) הרב החסיד הרב משה.
ד) הרב נחום.
ה) הרב יעקב".
הייתה להם גם בת, שאינה מוזכרת כאן, ושמה שטרנה, שנישאה אף היא לבן דודה - אחיו של אדמו"ר הרש"ב. כלומר, אחיו של אדמו"ר הרש"ב היה נשוי לבתו של המהרי"ן, רבי ישראל נח. אנו רואים פעמים רבות שבני דודים נישאו זה לזה.
"ה. כ"ק אדמו"ר הרב יוסף יצחק מאוורוטש" בנו החמישי של ה'צמח צדק', שאף עליו סיפרנו כבר קודם לכן. ואלו שלושת "בניו:
א) הרב הגאון הרב החסיד הרב שניאור זלמן מרדכי, זיטאמיר" כתוב עליו שהיה עילוי גדול, וכיהן כרב בז'יטומיר. נפטר בכ"ד ניסן תרכ"ו, ממש בצעירותו.
"ב) הרב החסיד הרב אהרן, אוורוטש" שגר יחד עם אביו באותה עיר.
"ג) הרב הצדיק הרב החסיד הרב נחום דובער אוורוטש" שגר אף הוא באותו מקום, ונפטר בערב פסח תרנ"ד.
ראוי לציין את שינוי התואר: על שני הראשונים נאמר "הרב הגאון הרב החסיד", ואילו על השלישי נאמר "הרב הצדיק" - משום שמילא את מקום אביו באדמו"רות באוורוטש.
ואלו "בנותיו" של הרב יוסף יצחק:
"א) הרבנית שיינא ברכה" שהייתה נשואה לגאון רבנו נפתלי הירש מדליטווקה.
"ב) הרבנית שטערנא שרה" הרבנית המפורסמת, זוגתו של הרבי הרש"ב. ושוב, בני דודים.
"ו. הרב החסיד הרב יעקב, ארשא" בנו השישי של ה'צמח צדק', שכבר הסברנו עליו שנפטר עוד בחיי אביו, ה'צמח צדק'. בן אחד היה לו - "בנו הרב החסיד הרב שניאור".
אלו הם ששת בניו של אדמו"ר ה'צמח צדק' המוזכרים כאן. ישנו בן שביעי - אדמו"ר המהר"ש - שעליו נדבר בעזרת השם בהמשך שלשלת היחס.