אנו בשיעור העשרים ושלושה בשלשלת היחס. היום אנו מתחילים את תולדות חייו של הרבי המהר"ש. דל"ת, אור כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל. מה הטעם שהרבי המהר"ש נקרא בשם הזה? מסופר שבסעודת הברית של הרבי מהר"ש, אחד האחים הגדולים של הרבי מהר"ש, רבי אלעזר במהרי"ל, שאל את האבא, הרבי הצמח צדק, על שם מי קרא לתינוק שמואל? הוא שאל אולי זה על שם שמואל הנביא? הרבי הצמח צדק ענה למהרי"ל: לא, זה על שם שואב מים שהיה בעיר פולוצק. קראו לו שמואל, ועל שמו נקרא הרבי מהר"ש. ועל ההערה "אולי זה על שם שמואל הנביא?" אמר הרבי הצמח צדק: "חכם עדיף מנביא". מי היה אותו שואב מים? אין שם תיאור, אבל זה היה השם של הרבי המהר"ש.
נולד בליובאוויטש. מתי הייתה לידת הרבי מהר"ש? ב' אייר, שהוא כידוע באמצע ספירת העומר, בספירה של תפארת שבתפארת, כמו שמסופר ב"היום יום", בפתגם של ב' אייר, על האמרה שהרבי הצמח צדק אמר למלמד, כשהמלמד מאוד התפעל מהידע של הרבי מהר"ש כשהיה ילד. הרבי הצמח צדק הגיב ואמר לו: "מה הפלא שתפארת שבתפארת עושה כל כך טוב?" זה היה בב' אייר.
השנה היא תקצ"ד, השנה המקובלת שאנו יודעים מלידת הרבי מהר"ש. אבל יש מקומות, ומעניין שב"היום יום" עצמו, בב' אייר, כתוב שהלידה הייתה תקצ"ג. באחד המקומות הרבי מעיר על שתי הגרסאות, שפעם כתוב תקצ"ג ופעם כתוב תקצ"ד. יש הערה של הרבי שאולי זה הבדל בין העיבור ללידה, דהיינו שהעיבור היה בתקצ"ג והלידה הייתה בתקצ"ד. על כל פנים, מעניין שב"היום יום" עצמו יש הבדל בין איך שזה מופיע פה לאיך שזה מופיע בתאריך ב' אייר.
הדבר הבא שהוא מספר כאן: "נשא בזיווג ראשון". עם מי התחתן הרבי מהר"ש? עם בת אחיו, האדמו"ר מורנו הרב חיים שניאור זלמן. דהיינו, הוא התחתן עם האחיינית שלו, בתר"ח. גם בזה יש מקומות שכתוב שזה היה תר"ז. הנישואים הראשונים שלו היו עם הרבנית סרנא. הייתה חתונה מאוד גדולה ומפוארת, ואלפי חסידים באו להשתתף בה. אבל בתוך שבעת ימי המשתה של החתונה הכלה חלתה, וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו מפטירתה, ציווה האבא, הרבי הצמח צדק, שיקבעו לרבי מהר"ש חדר צמוד לחדרו, שיוכל להיכנס אליו בכל עת, והיה מראה לו כל מיני כתבי יד וכדומה, דברים שלא היה מראה לאף אחד מהבנים, כדי לקרב אותו ולהפיג את צערו על הטרגדיה.
לאחר מכן, כעבור שנה, נשא בזיווג שני את הרבנית רבקה, בתר"ט. הרבנית רבקה היא הנכדה של האדמו"ר האמצעי, דהיינו אימא שלה, הרבנית שרה, היא בת של האדמו"ר האמצעי. עליה יש את הסיפור המפורסם, כשהייתה בת שמונה עשרה, כבר אחרי החתונה, כי הם התחתנו בגיל ארבע עשרה, חמש עשרה. כשהייתה בת שמונה עשרה, פעם חלתה, והרופא ציווה עליה שתאכל בבוקר מיד כשהיא מתעוררת מוקדם, אבל היא לא רצתה לאכול לפני התפילה, אז קמה עוד יותר מוקדם. כשנודע הדבר לחמיה, הרבי הצמח צדק, אמר לה, זה מופיע ב"היום יום" בפתגם לי"ו שבט, שעדיף לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול, ובירך אותה באריכות ימים. היא הסתלקה בי' שבט תרע"ד, באזור הגיל שמונים, ומקום הקבורה שלה בליובאוויטש.
הדבר הבא, הוא מספר כאן על תרט"ו. יש מקומות שמסופרים בהם עוד דברים שהיו בשנים הביניים, אבל כאן הרבי בחר לציין רק דברים מסוימים. מיד הוא עובר לתרט"ו. מה היה אז? הוא מציין כאן משפט אחד: "התחיל בעבודת הכלל". האבא, הצמח צדק, הורה לו שיתחיל להתעסק בעניינים שקשורים לכלל ישראל. הוא הצמיד לו מזכיר, רבי שמואל בעריש. למשל, מסופר שבחודש כסלו של אותה שנה, תרט"ו, הגיעה פקודה מהשר של ויטבסק על ידי אספה מסוימת שקשורה להדפסת ספרים, שהצמח צדק ישתתף באספה הזו. הצמח צדק לא רצה, ושלח במקומו, כבא כוחו, את הרבי מהר"ש, בתרט"ו.
הדבר הבא שהוא מציין כאן זה תרי"ז. גם משפט קצר: "נוסע לפטרבורג בענייני הכלל". הייתה עיירה שקראו לה בילינץ, עיירה יהודית מאוד מפורסמת. הרב שם, קראו לו הרב אהרון, וגם הרב אהרון היה נוסע הרבה פעמים בשליחות הצמח צדק לפטרבורג בעניינים ציבוריים. הרבי מהר"ש היה איתו בקישור תמידי, וגם הוא נסע לפטרבורג לפעול בענייני הכלל.
הדבר הבא, הוא מדלג פה לתרי"ט. נוסע לאשכנז, נסע לגרמניה. המטרה הייתה להתראות עם עסקני הציבור. היו עסקני ציבור שהיו גרים באירופה במקומות שונים מחוץ לרוסיה. הרבי מהר"ש נסע כדי לפעול עבור עם ישראל בדברים שונים.
הדבר הבא, מסופר כאן על תרכ"ג. נוסע לקייב, ומציל מאות משפחות העומדות להיגרש מהכפרים בוולין. על הנסיעה הזו לא מפורש בדיוק מה היה באותה שנה. פה כתוב שזה היה תרכ"ג, ויש מקומות שכתוב על שנה קודמת יותר, על תרי"ח, שהוא נסע כדי לפעול על הנושא הזה, להציל משפחות מגירוש. אבל אולי זה אותו סיפור. מסופר באחת השיחות של הרבי הקודם, שהוא נפגש עם הגנרל הגדול שם, שהיה אחראי על הנושא של גזירת גירוש היהודים, והוא מאוד מצא חן בעיני הגנרל. שאל אותו הגנרל: אתה המנהיג של היהודים? אמר לו: "לא, המנהיג של היהודים הוא מישהו אחר", בא לומר אבא שלו, "אני אבל המשרת שלו". והתחיל להסביר לו מה המעלה של משרת. נתן לו דוגמא מיהושע בן נון, שכתוב עליו בתורה שהיה משרת משה, והסביר לו את המעלה של המשרת. הוא מאוד קנה את ליבו של הגנרל, ואמר לו: "תשמע, אין לי סמכות לבטל את הגזירה, אבל אני אתן המלצה", ושלח מכתב לפטרבורג שידחו את הגזירה לפחות בעשר, חמש עשרה שנה. אז זה בא לומר, לכל הפחות, שזה אותו סיפור שהוא נסע והציל מאות משפחות שרצו לגרש.
הדבר הבא זה תרכ"ה. ידוע שהיו הרבה גזירות שהרוסים הגבילו בהן יהודים בכל מיני תחומים. הגבילו אותם באיפה הם יכולים לגור, במה הם יכולים לעסוק, באיזה מוסדות הם יכולים להשתתף, מוסדות חינוך. פשוט הגבילו את החירות של היהודים. הרוסים יצרו את המושג שנקרא תחום המושב, ועשו הרבה בעיות. כשרוסיה התפשטה, זה הגיע למקומות שלא היו רוסיה ויהודים גרו שם, אז מצאו את עצמם עם המון יהודים שמנהלים כל מיני מקומות בעצמם, והרוסים ירדו לחיים שלהם.
פה מסופר על אחד המצבים האלה, תרכ"ה, נוסע לפטרבורג, הרבי מהר"ש נסע לפטרבורג, ומעביר את הגזירה שהכניס לסנאט. הייתה גזירה, והוא הצליח לבטל אותה, שהנושא שלה היה חוקים מגבילים ליהודי ליטא וז'מוט. ליטא וז'מוט הם אזורים שפתאום רוסיה השתלטה עליהם, ועשו המון חוקים להצר את צעדיהם של היהודים. והרבי מהר"ש, ברוך השם, זכה והצליח לבטל את הגזירה, והיה בעסקנות חובקת עולם כדי לפעול על הצלת יהודים, וחלק מהם מסופר כאן בקצרה.