שיעור עשרים ושלושה בשלשלת היחס. היום אנו פותחים בתולדות חייו של הרבי המהר"ש: "ד'. הוד כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל".
מסופר, שבסעודת הברית של הרבי המהר"ש שאל אחד מאחיו הגדולים, המהרי"ל, את אביו הרבי הצמח צדק: על שם מי נקרא התינוק שמואל - אולי על שם שמואל הנביא? השיב לו הצמח צדק: לא, אלא על שמו של שואב מים שהיה בעיר פולוצק, ושמו שמואל. ועל ההערה "אולי על שם שמואל הנביא" אמר הצמח צדק: "חכם עדיף מנביא". מיהו אותו שואב מים - אין לפנינו תיאור, אך זהו שמו של הרבי המהר"ש.
"נולד בליובאוויטש, ב' אייר", שהוא כידוע באמצע ספירת העומר, בספירת תפארת שבתפארת. כמסופר ב"היום-יום" בפתגם של ב' אייר, כאשר התפעל המלמד מאוד מידיעותיו של הרבי המהר"ש בילדותו, הגיב הצמח צדק ואמר לו: "מה הפלא שתפארת שבתפארת עושה כל כך טוב?".
שנת הלידה המקובלת בידינו היא "תקצ"ד", אולם יש מקומות - ומעניין שב"היום-יום" עצמו, בב' אייר - שכתוב בהם תקצ"ג. באחד המקומות מעיר הרבי על שתי הגרסאות, ומעלה שאולי הוא ההבדל שבין העיבור ללידה: שהעיבור היה בתקצ"ג והלידה בתקצ"ד. על כל פנים, מעניין שב"היום-יום" עצמו ישנו הבדל בין המופיע כאן לבין המופיע בתאריך ב' אייר.
"נשא בזיווג ראשון" הרבי המהר"ש נשא "את בת אחיו, אדמו"ר מורנו הרב חיים שניאור זלמן" - היינו את אחייניתו - ב"תר"ח" (ויש מקומות שכתוב בהם תר"ז). זיווגו הראשון היה עם הרבנית סטרנא. החתונה היתה גדולה ומפוארת, ואלפי חסידים באו להשתתף בה, אלא שבתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה, וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו על פטירתה, ציווה אביו הצמח צדק שיקבעו לרבי המהר"ש חדר צמוד לחדרו, שיוכל להיכנס אליו בכל עת, והיה מראה לו כתבי יד וכיוצא בזה - דברים שלא הראה לאף אחד מן הבנים - כדי לקרבו ולהפיג את צערו על הטרגדיה.
"ובזווג שני את הרבנית רבקה - תר"ט" כעבור שנה, בתר"ט, נשא את הרבנית רבקה, נכדתו של האדמו"ר האמצעי - אמה, הרבנית שרה, היתה בתו של האדמו"ר האמצעי. עליה מסופר הסיפור המפורסם: כשהיתה בת שמונה עשרה, כבר לאחר החתונה (שהרי נישאו בגיל ארבע עשרה - חמש עשרה), חלתה, וציווה עליה הרופא לאכול בבוקר מיד עם קומה. היא לא רצתה לאכול לפני התפילה, ולפיכך קמה מוקדם עוד יותר. כשנודע הדבר לחמיה, הרבי הצמח צדק, אמר לה - כמופיע ב"היום-יום" בפתגם לי"ו שבט - שעדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, ובירך אותה באריכות ימים. הסתלקה בי' שבט תרע"ד, בסביבות גיל שמונים, ומקום קבורתה בליובאוויטש.
"תרט"ו - התחיל בעבודת הכלל" ישנם מקומות שמסופרים בהם דברים נוספים שאירעו בשנות הביניים, אולם כאן בחר הרבי לציין עניינים מסוימים בלבד, ומיד עובר לתרט"ו. בשנה זו הורה לו אביו, הצמח צדק, להתחיל להתעסק בעניינים הנוגעים לכלל ישראל, והצמיד לו מזכיר - רבי שמואל בעריש. כך, למשל, מסופר שבחודש כסלו של אותה שנה, תרט"ו, הגיעה פקודה מן השר של ויטבסק בדבר אספה שעניינה הדפסת ספרים, שהצמח צדק ישתתף בה. הצמח צדק לא רצה, ושלח במקומו, כבא כוחו, את הרבי המהר"ש.
"תרי"ז - נוסע לפטרבורג בעניני הכלל" היתה עיירה יהודית מפורסמת ושמה בילינץ, ורבה, הרב אהרון, נסע אף הוא פעמים רבות בשליחות הצמח צדק לפטרבורג בעניינים ציבוריים. הרבי המהר"ש עמד עמו בקשר תמידי, וגם הוא נסע לפטרבורג לפעול בענייני הכלל.
"תרי"ט - נוסע לאשכנז" נסע לגרמניה, במטרה "להתראות עם עסקני הציבור". היו עסקני ציבור שהתגוררו באירופה במקומות שונים מחוץ לרוסיה, והרבי המהר"ש נסע לפעול עבור עם ישראל בעניינים שונים.
"תרכ"ג - נוסע לקיוב, ומציל מאות משפחות העומדות להגרש מהכפרים בוואהלין" על נסיעה זו לא מפורש בדיוק מה אירע באותה שנה. כאן כתוב שהיה זה בתרכ"ג, ויש מקומות שכתוב בהם על שנה מוקדמת יותר, תרי"ח, שאז נסע לפעול בנושא זה ולהציל משפחות מגירוש; ואפשר שאותו סיפור הוא. באחת משיחותיו של הרבי הקודם מסופר, שנפגש עם הגנרל הגדול שהיה אחראי על גזירת גירוש היהודים, ומצא חן בעיניו מאוד. שאלו הגנרל: אתה המנהיג של היהודים? השיב לו: "לא, המנהיג של היהודים הוא מישהו אחר" - בכוונתו לאביו - "אבל אני המשרת שלו". והחל להסביר לו את מעלתו של משרת, ונתן לו דוגמה מיהושע בן נון, שנאמר עליו בתורה שהיה משרתו של משה. הוא קנה את לבו של הגנרל, וזה אמר לו: "אין לי סמכות לבטל את הגזירה, אבל אתן המלצה"; ושלח מכתב לפטרבורג שידחו את הגזירה לכל הפחות בעשר או חמש עשרה שנים. על כל פנים, לכל הפחות, זהו אותו סיפור שבו נסע והציל מאות משפחות שעמדו לגרשן.
"תרכ"ה - נוסע לפטרבורג ומעביר הגזירה שהכניסו לסענאט בחקים מגבילים ליהודי ליטא וזאמוט" ידוע שגזירות רבות היו, שבהן הגבילו הרוסים את היהודים בכל מיני תחומים: היכן מותר להם לגור, במה מותר להם לעסוק, ובאילו מוסדות - ובכללם מוסדות חינוך - מותר להם להשתתף; ובפשטות, הגבילו את חירותם של היהודים. הרוסים יצרו את המושג הקרוי "תחום המושב", וגרמו בעיות רבות. כאשר התפשטה רוסיה והגיעה למקומות שלא היו בשליטתה ויהודים גרו בהם, מצאו את עצמם עם המון יהודים המנהלים מקומות שונים בעצמם, וירדו לחייהם.
כאן מסופר על אחד המצבים הללו: בתרכ"ה נסע הרבי המהר"ש לפטרבורג, והצליח לבטל גזירה שעניינה חוקים מגבילים ליהודי ליטא וז'מוט - אזורים שרוסיה השתלטה עליהם, ובהם חוקקו חוקים רבים להצר את צעדי היהודים. הרבי המהר"ש זכה והצליח לבטל את הגזירה, והיה בעסקנות חובקת עולם לפעול להצלת יהודים, וחלק ממנה מסופר כאן בקצרה.