אנחנו בשיעור העשרים ואחד בשלשלת היחס בתולדות חייו של הרב בעל הצמח צדק, בחלק השביעי. סיימנו את המשפחה, את הבנים, את הבנות, ואת הספרים. עכשיו, בחלקו האחרון, כתוב בכותרת בניו, אבל הכוונה לבנים ולבני בנים של הרב בעל הצמח צדק.
נתחיל מהראשון. אל"ף. כבוד קדושת הרב החסיד הרב ברוך שלום. על כל אחד מהבנים דיברנו כבר קודם, כשהזכרנו את שני הבנים, אבל כאן באים בעיקר לדבר על ההמשך, על הבנים שלהם. הבן הראשון של הרב בעל הצמח צדק, רב ברוך שלום, היו לו שני בנים, ומביא כאן גם את הנכדים, של הבן השני על כל פנים.
הבן הראשון, הרב הגאון הרב מרדכי, רב בויטבסק. מסופר עליו שנפטר בגיל שבעים ושתיים בה' תשרי תרצ"ח. הוא היה רב בויטבסק, כמו שמופיע כאן. כשהתמנה לרב היה מאוד צעיר, ומסופר על העוצמה של ההנהגה שלו ברבנות. בתחילת הרבנות שלו הוא ראה על אחד השוחטים בעיר שהוא לא מתאים להיות שוחט, ומאכיל אנשים דברים אסורים. אבל הוא היה שוחט מאוד ותיק ועם הרבה כוח בעיר. הרב מרדכי החליט לעצור את השחיטה שלו בלי לחשוש, והוציא פסק דין שאסור לו לשחוט. אבל זה לא עזר, כי השוחט היה חוצפן, והיו לו הרבה תומכים, והוא לא היה מוכן לקבל.
באותו זמן עוד היו בתי כנסת של קבוצות מסוימות, היה בית כנסת של הקצבים, והשוחט הזה התפלל שם. בשבת החליט הרב מרדכי לבוא להתפלל בבית הכנסת של הקצבים. הקצבים כעסו עליו כי יצא נגד השוחט הגדול, אבל בכל אופן כיבדו אותו והחליטו לתת לו עלייה לתורה. איך שנכנס לספר תורה, החזיק את ה"עץ חיים", לא אמר את הברכה, ופתאום זעק: "בכוח התורה, בכוח אבותיי הקדושים, אני אוסר על השוחט מלשחוט". סיים, יצא, ועזב את בית הכנסת. הרעש הזה עזר, והשוחט נאלץ לעזוב את המשרה, וקיבל את מרות הרב. היה לו תוקף, יהודי חזק מאוד. זה מרדכי, הבן הראשון של רבי ברוך שלום.
ב', הבן השני של רב ברוך שלום, קראו לו הרב הגאון הרב לוי יצחק. ב"ספר תולדות לוי יצחק" מסופר עליו שהייתה לו בת, ושמה רבקה, לבעלה קראו רב שלום שילם רייך, מגזע צדיקי פולין, אבל פה לא מוזכר.
אחרי שהזכיר את שני הבנים של רב ברוך שלום, על הבן השני, רב לוי יצחק, מביא גם את הבן שלו ואת הנכד שלו. בנו של רב לוי יצחק, שהוא נכד של רב ברוך שלום, ונין של הרב בעל הצמח צדק, הרב החסיד הרב ברוך שניאור. הרב ברוך שניאור עצמו היה מהחסידים של הרבי מהר"ש. יהודי, תלמיד חכם עצום, ש"ס בעל פה, בעל זיכרון עצום ונפלא. הוא היה נשוי לרבנית זלדה רחל, בת של רב זלמן חייקין, חסיד של הצמח צדק והרבי מהר"ש. זה הבן של רב לוי יצחק.
והבן של רב ברוך שניאור, בנו הרב הגאון הרב החסיד רבי לוי יצחק. זו הכוונה כבר לאבא של הרבי, רבי לוי יצחק. על אבא של הרבי יצאו ספרים, ואפשר לספר עליו הרבה דברים. אז רק בתמציתיות, נביא נקודה מעניינת שהרבי כתב עליו. יש רשימה שאחרי שהוא נפטר, הרבי כתב עליו, מי הוא היה, בכמה עמודים קצרים. בזמנו לא ידעו בכלל מי כתב את זה, זו הייתה כאילו רשימה בגוף שלישי, בלי חתימה מי כתב, ואחר כך התברר שהרבי כתב עליו.
הוא כתב ככה, שקודם כול היה גאון עצום בנגלה, בקי נפלא בקבלה, משכיל עמוק בחסידות חב"ד, ירא שמיים מצוין, ובעל מידות טובות, בין החסידים המפורסמים של הרבי הרש"ב, שהרבי הרש"ב מאוד מאוד קירב אותו. בהרחבה אפשר לראות את זה בספר "תולדות לוי יצחק". והרבנית שלו, אמא של הרבי, הרבנית חנה, הייתה הבת של הרב של ניקולאיב, הרב שלמה ינובסקי. יש עליה גם ספרים, ובספר "תולדות לוי יצחק" יש הרבה, והיומנים שלה התפרסמו וכולי. זה הרבי לוי יצחק, שהוא נכדו של רב ברוך שלום. זה הבן הראשון של הרב הצמח צדק וצאצאיו, רב ברוך שלום.
נראה גם את הבן השני של הרב הצמח צדק. אצל הבן השני אפשר לשים לב שכתוב כבר כינוי, לא כמו אצל הבן הראשון שכתוב "הרב החסיד", אלא כתוב "כבוד קדושת אדמו"ר". ידוע שהבנים של הרבי הצמח צדק, חוץ מהבן הראשון והבן השישי, כבר סיפרנו שהבן השישי נפטר בחיי האבא, אבל חוץ מהבן הראשון, כל הבנים נהגו באדמו"רות אחרי ההסתלקות של הרבי הצמח צדק. הראשון שבהם, שהוא הבן השני, קראו לו "כבוד קדושת אדמו"ר הרב יהודה לייב מקאפוסט".
עליו עצמו כבר סיפרנו קודם, כשדיברנו על הבנים של הרבי הצמח צדק. עכשיו מביא את הצאצאים שלו. היו לו שלושה בנים, ופה מציינים את הבנים והנכדים. הבן הראשון שלו גם היה ממלא מקום אביו באדמו"רות. א', כבוד קדושת אדמו"ר הרב שלמה זלמן מקאפוסט. הרב שלמה זלמן נולד בשנת תק"צ. הסנדק שלו היה הרבי הצמח צדק. עד גיל שתים עשרה למד רק נגלה, בהתמדה גדולה. מגיל שתים עשרה אבא שלו, רבי יהודה לייב, התחיל לחנך אותו בלימוד התורה בחסידות.
מסופר עליו שהתחתן בי"ט טבת, כנראה מוצאי שבת, בתרט"ז, בלובביץ'. הרב הצמח צדק היה נוכח בחתונה של רבי שלמה זלמן. אחרי החתונה תקופה מסוימת גר אצל חמיו, ושם למד תורה בהתמדה וכולי, עשר שנים גר שם. אחרי עשר שנים חזר ללובביץ', בערך בתרי"ז, עדיין הרבי הצמח צדק היה בעלמא דין, כי הסתלק בתרכ"ו. אז הוא גר בלובביץ' עם הרבי הצמח צדק.
אחרי ההסתלקות, כמו שסיפרנו, אבא שלו עזב את לובביץ' ועבר לקאפוסט, והוא עבר יחד עם אבא שלו לקאפוסט. על אבא שלו סיפרנו כבר שלא האריך ימים, חצי שנה אחרי הצמח צדק, אבא שלו הסתלק בקאפוסט, ואז הוא מילא את מקום אביו, והיה שלושים וארבע שנים רב בקאפוסט. הבן, רבי שלמה זלמן, הסתלק בכ"ז אייר תר"ס.
ספריו: הספר של הרב שלמה זלמן, מגן אבות. הספר מגן אבות למאמרי חסידות של הרב הצמח צדק, שכתב אותם הרב שלמה זלמן, הבן של רב יהודה לייב. הוא כתב אותם בקאפוסט, כשהיה רב. זה מיוסד על תורת הצמח צדק. למה קוראים לספר הזה מגן אבות? כי מגן אבות בגימטריה שלמה זלמן. כידוע שרבנים היו מרמזים את הגימטריה של השם שלהם בספר, לכן זה נקרא הספר מגן אבות.
בנו, הבן של הרב שלמה זלמן מקאפוסט, הרב יהודה לייב, קראו לו רבי יהודה לייב שניאורסון. הוא גר במוסקבה, והוא זה שהדפיס את הספר מגן אבות. מי שכתב את הספר זה אבא שלו, רבי שלמה זלמן, אבל מי שהוציא את זה לאור והתעסק עם ההוצאה היה רבי יהודה לייב. היו לרבי שלמה זלמן שלוש בנות, אבל הן לא מוזכרות פה. עד כאן הבן הראשון של רבי יהודה לייב, שקראו לו שלמה זלמן, והבן שלו שהוזכר.
עכשיו נזכיר את הבן השני של רבי יהודה לייב, שגם הוא נהג באדמו"רות, כבוד קדושת אדמו"ר הרב שלום דב בר ברציצה. כל זמן שהרב הצמח צדק היה בעלמא דין, הוא גר בלובביץ'. אחרי ההסתלקות של הרב הצמח צדק, עבר גם כן לקאפוסט, בהתחלה יחד עם אבא שלו ועם אח שלו, שלמה זלמן, והיה מהמקושרים של אח שלו, שלמה זלמן בקאפוסט. אחרי זה התקבל כרב בעיר רציצה, וכנראה שנהג שם גם כן באדמו"רות, לכן מכנים אותו אדמו"ר. הוא הסתלק בט"ז תשרי תרס"ט.
בניו, מי היו הבנים של רב שלום דב בר? מביא כמה מהבנים שלו. הרב החסיד רב זלמן מסטראדוב. השם המלא שלו היה רב שמואל זלמן מסטראדוב. הוא היה רב בכמה מקומות, סטראדוב הוא רק אחד מהם, והיה רב בהומל וברבקה. הוא הסתלק בתרפ"ח בכ"ג אדר. הבן השני, הרב החסיד רב חיים. השם המלא שלו היה רב חיים ישעיה. הוא היה רב בפאריץ' וברומנוב. הוא נפטר בט"ו כסלו תרפ"א. כאן מוזכר רק רומנוב, אחד המקומות, אבל הוא היה רב גם בפאריץ'.
הבן השלישי הוא הרב משה. מסופר עליו רק שקראו לו רב זלמן חודורוב בברדיצ'וב. לא מסופר עליו הרבה. הבן הרביעי הוא הרב יהודה לייב, שהיה גם רב ברציצה. הוא כנראה מילא את מקומו של אבא שלו, רב שלום דב בר שהיה רב ברציצה, ואחר כך גם היה רב שם ברציצה.
עכשיו הבן השלישי של רבי יהודה לייב, גימ"ל, כבוד קדושת אדמו"ר הרב שמריה נח בבוברויסק. הוא היה בן זקונים של אבא שלו, רבי יהודה לייב, ואבא שלו מאוד חיבב אותו. הוא זכה עוד לשמוע חסידות מהצמח צדק. הרבי מהר"ש שלח אותו בגיל עשרים ושלוש להיות רב בבוברויסק, ובתחילה החסידים לא רצו לקבל אותו כרב, חשבו שהוא צעיר מדי, שישלחו להם רב אחר. הרבי מהר"ש בחריפות רצה שיקבלו אותו כרב, ואמר לבעלי הבתים שם: "אם אתם לא תקבלו אותו כרב, אז אני אעשה שאתם לא תהיו בעלי בתים". דהיינו, בכוח דחק בהם לקבל אותו כרב. ובאמת, בסופו של דבר, התקבל כרב, וכל אנשי העיר באו לקבל את עצתו. הוא הקים גם ישיבה מאוד מפוארת שם, בית מדרש, והיו לו תלמידים רבים וכולי.
והבן שלו, הבן של שמריה נח מבוברויסק, בנו הרב החסיד רבי מנחם מנדל. רבי מנחם מנדל נהרג על קידוש ה', מסופר, בט"ו מנחם אב תרע"ט, בסלינוקאבה. הייתה לו גם אחות, קראו לה מוסיה. במלחמת האזרחים הוא נהרג על קידוש השם. זה הבן של רבי שמריה נח. זה איפשהו באוקראינה.