"חדר" השלוש מאות עשרים וארבעה בהיכל היום-יום.
יום ראשון י"ח תשרי, ב' דחול המועד סוכות, ה'תשד"ט.
שיעורים: חומש, ברכה, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י. מתחילים שוב את פרשת ברכה, שכן בשבת קראו את קריאת חול המועד סוכות, ולפיכך שיעורי החומש ממשיכים עדיין מתחילת ברכה שוב.
תהילים, י"ח בחודש, אומרים פרק פ"ח ופרק פ"ט.
תניא, ממשיכים ביום הזה באגרת הקודש סימן כ"ג. השיעור היומי בעמוד קל"ו, מהמילה "וההפרש", ומסתיים במילים "המלה בה".
בפתגם היומי מציין הרבי את שיעורי היום, וכן כמה מנהגים הקשורים להושענות.
הדבר הראשון שהרבי מציין הוא שאומרים "אום אני חומה" וגם "אדון המושיע", "אבל אין מקיפים אלא פעם אחת". הקטע המתחיל במילים "אום אני חומה" הוא קטע ההושענות השייך ליום השלישי של סוכות, שחל השנה בשבת; ואילו הקטע המתחיל במילים "אדון המושיע" שייך ליום הרביעי של סוכות — הוא היום הזה. ומאחר שבשבת אין אומרים הושענות — כפי שכבר היה לנו בפתגם של יום קודם — לכן את הקטע השייך לשבת, שלא נאמר בשבת, אומרים היום, ביום ראשון. אך כשמקיפים את הבימה, מקיפים רק בהושענות המיוחדות ליום זה, שהן "אדון המושיע".
דבר שני שהרבי מציין: "אומרים תיבת הושענא הן בראש והן בסוף באותן האותיות שאמרם הש"ץ בקול, והשאר אומרים רק פעם אחת". בקטע הנאמר בכל יום — לדוגמה הקטע של "אום אני חומה" — אומרים פעם אחת: "הושענא אום אני חומה, הושענא ברה כחמה, הושענא גולה וסורה" וכן הלאה, ובכל אחד מן המשפטים אומרים "הושענא" פעם אחת. אך במשפטים שהשליח-ציבור אומר בקול רם, אומרים "הושענא" פעמיים — לפני ואחרי: "הושענא שעירים להניע הושענא" וכן הלאה.
המנהג השלישי שהרבי מציין: "מנהגנו להתחיל בקול רם מאות ס' או ע'". יש מנהגים שונים ומגוונים בקהילות שונות מאיזה שלב מתחיל השליח-ציבור לומר בקול רם — יש הנוהגים שכבר מן האות הראשונה, מאות א', אומר השליח-ציבור בקול רם, ויש מנהגים המתקדמים באותיות הבאות. כאן מציין הרבי שמנהגנו הוא שמאות ס' או ע' אומר השליח-ציבור בקול רם ומתחיל את ההקפה עם כל הקהל סביב הבימה.
המנהג האחרון: "מדייקים לעשות הקפה שלמה, ומשלימים באות ת'". מאחר שצריך להקיף את הבימה מן הנקודה שבה התחיל השליח-ציבור את ההקפה, יש להשלים את ההקפה באותה נקודה. לפיכך משתדלים לומר את ההושענות בקצב שיביא לסיומה של ההקפה בדיוק עם סיום האמירה: אם הקהל צפוף יותר, יאמר זאת לאט יותר, כדי לכוון שההקפה תהיה שלמה עד שיגיע לאות ת' ויסיים את ההקפה.