"חדר" המאה שלושים ותשעה בהיכל היום-יום.
יום חמישי י' ניסן ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, פרשת מצורע, חמישי, עם פירוש רש"י. תהילים, י' בחודש, אומרים מפרק נ"ה עד פרק נ"ט כולל. תניא, מתחילים היום פרק מ"א, מתחילת הפרק, מהמילה "ברם", והשיעור מסתיים באותו עמוד, עמוד נ"ו, במילים "עבודת עבד".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בט' שבט תרצ"ט ליהודי שבישר לו כי נבנה מקווה באזור מגוריו וכבר משתמשים בו בהיקף גדול. הרבי מעודדו במכתב, ואומר שקיומו של המקווה והשימוש בו הם דבר מצוין, אך אין די בכך; עתה עליו להתחיל בתעמולה גדולה מאוד, שכל הנשים הנמצאות באזור תשתמשנה בו בפועל.
הרבי מדבר עמו במילים חריפות וחזקות מאוד, כמה הדבר צריך לנגוע לו ממש בנפש. הרבי אומר לו: מצד אחד היה ראוי לזעוק בעניין ב"קול מר צורח", ממש לצעוק על כל אלה שאינם מקיימים עניין זה של הטהרה. הרבי מתאר שם אילו נזקים בבריאות נגרמים לילדים שנולדו שלא בטהרה, כיצד זה גורם נזק בלתי-הפיך, ושכאשר יגדל הילד יבוא בטענה להוריו: "כיצד גרמתם שייווצר בי כתם בלתי-הפיך כזה?" — מה שנקרא "בן עמידה". הרבי נתן לו כלים רבים כיצד לדבר עם אנשים ולעורר אותם.
אך יחד עם זאת הוא אומר שהתעמולה צריכה להיעשות בשקט ובסבלנות. כלומר, אף שהיה ראוי לעשות בכך רעש גדול, כדי להצליח יש לפעול בשקט ובסבלנות, ולהוציא את העניין אל הפועל ממש.
וכאן מגיע הקטע שממנו לקח הרבי את הפתגם היומי, בהמשך המכתב. הרבי מביא תחילה את כותרת הנושא: "בדבר התעמולה בעניין טהרת המשפחה במושבו", שהיא סיכום דבריו על נושא המכתב, ומכאן ואילך זהו ציטוט ממכתב הרבי הריי"צ. "התבונן בזה" — הרבי מבקש לעורר את היהודי באיזה מרץ עליו לפעול.
הרבי אומר לו: התבונן עד כמה רציני העניין. "אילו יצויר אשר ה' יזמן לידו" — אילו יכולת לדמיין שהקדוש-ברוך-הוא זימן לידך להציל מושב יהודים מכיליון רחמנא-לצלן, שיש בכוחך עתה להציל מושב שלם שלא יבוא, חלילה, לכיליון ולאבדון — "הנה בטח היה מוסר נפשו על זה", בוודאי היית מוסר את נפשך על כך; ולא זו בלבד, אלא "והיה מהלל ומשבח את השם יתברך על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה", היית אומר: תודה, ריבונו-של-עולם, על שנתת לי זכות להציל מושב שלם של יהודים.
אומר לו הרבי: אילו היה זה נושא כזה, ברור שכל אחד היה שמח לעשותו. וכן, ויותר מכן, היא תעמולה זו — הפעולה שאנשים ישתמשו במקווה ויחיו חיי טהרה — גדולה אף מהצלת מושב שלם מכיליון, שכן זו הצלת נפשות ממש, בגוף ובנפש כאחד. וכמה מאמץ ראוי להשקיע בעניין זה.
ידוע שאחד מעשרת המבצעים שעורר הרבי בתמוז תכ"ה הוא מבצע טהרת המשפחה, לפעול בעניין במרץ רב.
לסיום, רמז מסוים: פתגם זה מופיע בסמיכות לסדר הרמב"ם, שבו אנו נמצאים כעת בספר העבודה, בהלכות ביאת מקדש. בפרק ד' שם יש התייחסות לאדם שנשא אישה וחי עמה באיסור, ולהשלכות הנוגעות לדיני הקורבנות. זהו בעצם הנושא — שבהיעדר טהרה, חלילה, יש כאן איסורי לאווין, שגם עליהם מדובר בחלק זה ברמב"ם.