"חדר" המאה שמונים ושבעה בהיכל היום-יום.
יום רביעי, כ"ח אייר, מ"ג לעומר, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, במדבר, רביעי, עם פירוש רש"י. תהילים, כ"ח בחודש, מפרק קל"ה עד פרק קל"ט כולל. תניא, ביום הזה מתחילים פרק נ"ב, מתחילת הפרק, מהמילה "וכמו", והשיעור מסתיים בעמוד ע"ג במילים "האור מהשמש".
מקורו של הפתגם הנלמד היום הוא במכתב שכתב הרבי הצמח צדק (ו' אייר תרצ"ט). הנושא שבו פותח הצמח צדק את המכתב הוא הסיבה לכך שבחר בשם המשפחה "שניאורסון". ממכתב זה כבר היה לנו ב"היום-יום" בחודש ניסן, בעניין שמות המשפחה של הרביים.
כדי להסביר מדוע בחר הצמח צדק בשם "שניאורסון" — שם המייחס אותו באופן ישיר לאדמו"ר הזקן ששמו היה שניאור — מביא הוא במכתב את האמרה שנלמד עתה, המראה על הקשר העמוק במיוחד שבין הצמח צדק לסבו, אדמו"ר הזקן. אף שהצמח צדק אינו בן בנו של אדמו"ר הזקן אלא בן בתו — הרבנית דבורה'לה, בתו של אדמו"ר הזקן — בכל זאת מבטא הדבר את עומק קשרו לאדמו"ר הזקן ביתר שאת.
נעיין בפתגם, ואחר כך נוסיף כמה נקודות. וכך הוא מביא: "באחד החזיונות לילה" — פעם אחת היה לצמח צדק חיזיון, שבו ראה בלילה מחזה אלוקי מיוחד. ומה ראה? "שראה הרב הצמח צדק את רבנו הזקן בתוך שלושים להסתלקותו". שהרי אדמו"ר הזקן כבר הסתלק (כידוע, בכ"ד טבת), ובתוך אותם שלושים ימים התגלה אדמו"ר הזקן בחיזיון לנכדו, הצמח צדק.
ומה ראה הצמח צדק באותו חיזיון? "אמר לפניו" — אדמו"ר הזקן אמר לפני הצמח צדק "המאמר על שלושה דברים העולם עומד", מאמר חסידות המיוסד על לשון המשנה בפרקי אבות: "על שלושה דברים העולם עומד". זהו עניין אחד שהיה בחיזיון — ששמע מאמר חסידות. מאמר זה כבר שמע בחייו מאדמו"ר הזקן כמה פעמים, בכל פעם בביאור שונה, ובאותו לילה שמעו בביאור חדש.
לאחר שסיים אדמו"ר הזקן לומר באותו חיזיון את המאמר, שומע הצמח צדק מסבו אמירה מעניינת. אמר לו: "כתוב, איש מזריע תחילה יולדת נקבה". מה למדים מלשון זו? שכאשר נולדת נקבה, מקורה וביטויה הוא מן האב, מן האיש — שכן "איש מזריע תחילה יולדת נקבה", והנקבה היא הביטוי העמוק ביותר של האב. ועל כך אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אמך" — אמך, שהיא בתי, קשורה אליי בעומק ביותר, שכן "איש מזריע תחילה יולדת נקבה".
וממשיך ואומר לו: מהו המשך לשון חז"ל? "אישה מזרעת תחילה יולדת זכר" — וכשנולד אחר כך זכר, קשור הוא בעומק החזק ביותר לאמו; "זהו אתה". נמצא אפוא, שהצמח צדק קשור לסבו אדמו"ר הזקן באופן החזק ביותר דווקא מפני שהוא בן בתו: אמו קשורה ביותר לאביה, והוא קשור ביותר לאמו, וממילא הוא קשור ביותר לאדמו"ר הזקן. זאת אמר אדמו"ר הזקן לצמח צדק בתוך השלושים להסתלקותו.
והנה, ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן היה אדמו"ר האמצעי, והצמח צדק היה רק בדור השלישי. ואולם אמרה זו היא שהכריעה בסופו של דבר, אפשר לומר, את הצמח צדק, וגרמה לו להסכים לקבל את הנשיאות. וזאת מספר הרבי הריי"צ באותו מכתב באריכות רבה מאוד.
מסופר שם, שאחרי הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי לא רצה הצמח צדק לקבל את הנשיאות; אף שקיבל חסידים, נתן להם עצות ואמר מאמרים, לא רצה בשום אופן לקבל את הנשיאות באופן רשמי. יש שם אריכות שלמה כיצד ניסו והדבר לא הועיל.
עד שמסופר, שלאחר זמן הגיע חג השבועות. כמה חסידים באו אל הצמח צדק, וביניהם חסיד ששמו מצוין — רבי פרץ מביטוב. אמר רבי פרץ לחבריו: שמעו, נפל לי רעיון; אכנס עמכם אל הרבי, ותראו שאוכיח לו על פי תורה שהוא חייב להיות ממלא המקום. שהרי הצמח צדק שלח את החסידים לנכדים אחרים של אדמו"ר הזקן, שלדעתו ראוי שהם יהיו הממלאי מקום. אמר רבי פרץ: יש לי מה לומר לו.
ונכנס אליו ליחידות יחד עם עוד כמה חסידים, ואותו חסיד, רבי פרץ, אמר לו מעצמו: שמע, כתוב "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" — זו אמך, ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר" — זה אתה, ולכן אתה הקשור ביותר. ברגע שאמר לו זאת, מסופר שהצמח צדק נכנס לדביקות ולרצינות. יש כמה גרסאות כיצד בדיוק אירע הדבר, אבל זה גרם להכרעת הכף שקיבל את הנשיאות. כלומר, כאן קיבל הצמח צדק בפועל את מה שאמר לו אדמו"ר הזקן, סבו, בתוך השלושים להסתלקותו — שיבוא היום שבו ישמע זאת, וזה מה שייתן לו את ההחלטה לקבל אכן את הנשיאות. וזה מה שהכריע את הכף.
המעניין הוא, שמיד באותו יום אמר שיאמר מאמר חסידות — ובחג השבועות היה זה מעמד קבלת הנשיאות. ומה היה מאמר החסידות? המאמר "על שלושה דברים העולם עומד". וגם בזה יש סיפור מעניין: באמצע אמירת המאמר, כשעמדו חסידים שונים צפופים ושמעו, הפסיק הרבי לפתע ואמר משהו שאינו קשור למאמר. וכך אמר בביטוי: "מה אתה חושב שאני עושה כאן קונצים? איני עושה שום קונצים; פשוט הסבא עומד ואומר לי לומר את זה", וחזר להמשיך את המאמר. הקהל לא הבין למי דיבר ומה אירע כאן.
השלמת הסיפור מעניינת מאוד: נכח שם חסיד ששמו ר' אייזיק מהומיל. יש סיפור מדהים על ר' אייזיק מהומיל, שהיה פעם אצל אדמו"ר הזקן בחדרו בשעה שאמר אדמו"ר הזקן את המאמר "על שלושה דברים העולם עומד". באותה שעה היה הצמח צדק ילד קטן, כבן שלוש-ארבע, ושיחק עם תפוחי אדמה כתפילין שהניחם על ראשו והסתובב בחדר בעוד אדמו"ר הזקן אומר את המאמר. רבי אייזיק הרגיש כאילו הילד מפריע, וביקש איכשהו להרחיקו; ואז, באמצע המאמר, עצר אדמו"ר הזקן ואמר משפט שרבי אייזיק הבין: "הוא שומע, ואתה עוד תראה שהוא שומע".
כעבור עשרות שנים, כשקיבל הצמח צדק את הנשיאות, חזר באותו יום על המאמר "על שלושה דברים העולם עומד", כפי שהיה אז, באותו מעמד שבו היה ילד קטן ושמע אותו. וכששמע זאת רבי אייזיק, היה בהלם — כיצד אותו ילד קטן שמע אז את הכול, ועתה חוזר על הדברים מילה במילה. הרבי הרגיש במחשבותיו, ובאמצע אמר לו: מה אתה חושב, שאני עושה קונצים? לא קונצים; זה פשוט הסבא עומד ואומר לי לומר את זה.
זוהי ההשלמה של הפתגם על שני חלקיו, וממשיך הוא את הפתגם של יום קודם: ביום קודם דובר על הקשר העצום שבין אדמו"ר הזקן לבעל שם טוב ולמגיד, בצורה חזקה יותר מאחרים; וכאן, בפתגם היומי, מדובר בתוך חב"ד עצמו על הקשר העצום והחזק מאוד של הצמח צדק לאדמו"ר הזקן.
מעניין להשלים, שבאחת השנים, ביום ההולדת של הרבנית חיה מושקא בכ"ב שבט (נדמה לי תשנ"ב), דיבר הרבי בשבחה של הרבנית ואמר ביטוי זה — שהיא קשורה מאוד לאביה באופן נפלא. מדוע? שהרי "איש מזריע תחילה יולדת נקבה", ומאחר שהיא בתו של הרבי הריי"צ, קשרה אליו עמוק ומיוחד מאוד. וזהו אותו רעיון הכתוב כאן בפתגם.