"חדר" המאה שישים וארבעה בהיכל היום-יום.
יום שני, אייר, כ"א בעומר, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, אמור, שני, עם פירוש רש"י. תהילים, ה' בחודש, אומרים מפרק כ"ט עד פרק ל"ד כולל. תניא, בפרק מ"ו; השיעור היומי מהמילים "והנה זהו" בעמוד ס"ה, ומסתיים באותו עמוד עצמו במילה "המלך".
הפתגם היומי מקורו במכתב מעניין שכתב הרבי הריי"צ. כבר נדפס מן המכתב הזה פתגם קודם, שנמצא ב-ו' אדר א'. באותו מכתב מתאר הרבי הריי"צ תיאור מעניין מאוד: בשנת תרע"ג נסע לצרפת, אל אביו הרבי הרש"ב, ששהה אז בצרפת, במנטון, לצורכי רפואה. הבן, הרבי הריי"צ, נסע להיות עם אביו, והוא מתאר כיצד טייל עמו על חוף הים.
התיאור נפלא ורגשי מאוד — כיצד אנשים עמדו לראות את הדרת פניו של הרבי הרש"ב — והוא מפרט מה דיבר עמו אביו תוך כדי הליכה, כשהסביר לו את מעלת ההתבוננות בדברי חסידות לפני התפילה, עם טלית ותפילין, וכמה מעלה הדבר פועל. לאחר כל זאת אמר לו, שכל המעלות שעליהן דיבר עמו אינן משתוות למעלה שיש ליהודי כשהקדוש-ברוך-הוא מזכה אותו לקבל חוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי. המשכה של נקודה זו מופיע, כאמור, בפתגם היומי של ו' אדר א'.
והסיום — שהוא גם סיום המכתב — הוא מה שאנו קוראים בפתגם עתה. הרבי הריי"צ מסיים בפתגם שאמר רבי מרדכי הצדיק. מי היה רבי מרדכי הצדיק? אחד מתלמידי הבעל שם טוב, מן הצדיקים הנסתרים; הוא היה המיוחד מבין שלושה תלמידי הבעל שם טוב שהביאו ופרסמו את דרכו ותורתו של הבעל שם טוב ברוסיה הלבנה. מרבי מרדכי הצדיק שמע אדמו"ר הזקן פתגמים ודברים ששמע מהבעל שם טוב.
הפתגם היומי אומר כך: אדמו"ר הזקן קיבל מרבי מרדכי הצדיק, ששמע מהבעל שם טוב. הפתגם ביידיש, ובתרגום: נשמה יורדת לעולם וחיה כאן שבעים שנה, שמונים שנה. אך מהי המטרה שלשמה ירדה נשמה זו לעולם? במשך השנים הספיק האדם דברים רבים — התחתן, הוליד ילדים, עבד, עסק בענייניו וכן הלאה — אך ייתכן שכל שבעים או שמונים שנותיו בעולם היו רק כדי שתהיה לו ההזדמנות לעשות טובה ליהודי, טובה ליהודי בגשמיות, ובפרט אם יעשה טובה ליהודי ברוחניות. כלומר, היוקר שבעשיית טובה ליהודי שווה שבעבורו יתגלגל האדם ויבוא לעולם שמונים שנה, עם כל הרפתקאות החיים, כדי לעשות פעם אחת טובה ליהודי.
במשך השנים חזר הרבי על פתגם זה פעמים רבות, בהדגישו עד כמה יש להשתדל לקרב יהודי אחר — שכן מדובר כאן גם בטובה ברוחניות — לקרבו לדרכי ה'. ייתכן שכל ירידתך לעולם אינה אלא בשביל אותה פעם אחת ויחידה שבה תפגוש יהודי מסוים ותניח לו תפילין, או תקרב אותו בעניין כזה או אחר. זו כל מטרתך בעולם הזה, שבעים או שמונים שנה.