פרק שלישי: (א) הכתוב אומר (-ישעיה ס, כא), "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". כל יהודי הוא 'צדיק' ו'נצר מטעי'. כיצד מגלה האדם את ה'צדיק' וה'נצר מטעי' שבתוכו? על ידי מסירות נפש על התורה והמצוות, ומסירות נפש זו היא במיוחד בזמן הגלות. וזהו מה שאנו מוצאים שמרדכי קיבץ עשרים ושניים אלף תלמידים ללמוד תורה, וכאשר באו האויבים, הכריזו ילדים אלה, "בין למיתה בין לחיים, אנו קשורים בתורה!
" אולם עלינו להבין, כיצד דווקא בזמנים החשוכים ביותר של התנשאות המן על ידי המלך, הגיע עם ישראל לדרגה כזו של מסירות נפש?
(ב) חכמינו מלמדים (-אסתר רבה, פרשה ו, ב), "(איש יהודי היה בשושן הבירה" – 'איש' מלמד ש)מרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו... כשם שמשה עמד בפרץ, (כמו שכתוב (-תהלים קו, כג) 'ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו...') כך גם מרדכי עשה כמו כן ((-אסתר י, ג), 'דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו'.)
כשם שמשה לימד תורה לישראל, (כמו שכתוב (-דברים ד, ה), 'ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים') כך גם מרדכי עשה (כמו שכתוב (-אסתר ט, ל), 'דברי שלום ואמת')". וכך על ידי שמרדכי עשה כל זאת גרם שבתוך עם ישראל תאיר עצם הנשמה שלהם, ובכוח זה עמדו במסירות נפש.
(ג) בזה מתחיל להתבאר מענה על כמה מן השאלות שיש לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על הפסוק הפותח את פרשת תצוה: "ואתה (משה) תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות (להשאיר דלוק) נר (נרות מנורת המקדש שיהיו בוערים) תמיד". שאלות: (א) מדוע "ואתה (משה) תצוה את בני ישראל" במקום הנוסח הרגיל "צו (בשם ה') את בני ישראל"? (ב) מדוע "ויקחו אליך שמן זית זך", בעוד שהמנורה מודלקת על ידי אהרן, ולא על ידי משה?
(ג) מדוע "כתית", בעוד שהעניין העיקרי הוא שיהיה "שמן זית זך", שכבר נאמר בפסוק, אם כן מהו העניין המיוחד של "כתית"? (ד) מהו העניין של "למאור", בעוד שהיה צריך לומר "להאיר"? (ה) מהו העניין של אור המנורה של משה שהוא "נר (נרות מנורת המקדש שיהיו בוערים) תמיד", בעוד שהפסוק אומר לנו שהדלקת הנרות על ידי אהרן היא "מערב עד בוקר"?
(ד) שכל זה נמצא גם בעבודתנו לה', שהכוונה הסופית היא להביא לידי "להעלות (להשאיר דלוק) נר (נרות מנורת המקדש שיהיו בוערים) תמיד", שאז כל העניינים הגשמיים שבהם עוסק האדם מוארים.
--זהו מה שאמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ קודם לכן, שעל ידי שמרדכי (שהוא שקול כמשה) לימד תורה לעשרים ושניים אלף התלמידים, גרם מרדכי שבתוך עם ישראל תאיר עצם הנשמה שלהם, ובכוח זה עמדו במסירות נפש, וכך, "כל העניינים הגשמיים שבהם עוסק האדם מוארים".