הקדמה לפרק תשיעי כדי לענות על השאלה מדוע הכתוב מקשר את "כתית למאור" עם "ואתה תצוה... ויקחו אליך שמן זית זך", פונה הרבי לשאלה טכנית: כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מתחיל את מאמרו במאמר חז"ל על הפסוק במגילת אסתר, "קימו וקבלו היהודים", שישראל "קיימו בפורים מה שכבר קיבלו במתן תורה".
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מסביר שדווקא מפני שבני ישראל היו כתותים בזמן גזירת המן, והם שמרו תורה ומצוות במסירות נפש, הגיעו למאור - עצם הנשמה, ובכך יכלו להגיע לקבלת התורה, שאותה לא השיגו אפילו ב"נעשה ונשמע" שבמתן תורה. שאלת הרבי היא שהפסוק "קימו וקבלו היהודים" במגילת אסתר הוא בפרק תשיעי, לאחר שהנס כבר קרה!
כך שלכאורה, "קימו וקבלו היהודים" התרחש לאחר שהיותם "כתותים" כבר הסתיים?! ובכן, יש שני ממדים ל"קימו וקבלו היהודים": (א) זה שהתרחש בעת גזירת המן, על ידי מסירות נפשם עבור תורה ומצוות, כפי שמוסבר במאמרו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. (ב) זה שהתרחש לאחר שנס פורים התרחש, שהיה נעלה אף יותר מזה שהתרחש בזמן גזירת המן.
כמו כן יש שני ממדים ב"כתית למאור" המתרחש כאשר בני ישראל נמצאים בגלות: (א) זה של כאשר יש גזירות נגד קיום תורה ומצוות (כפי שהיה בזמן שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אמר את מאמרו). ועל ידי מסירות הנפש עבור תורה ומצוות הם מגיעים ל"כתית למאור". (ב) זה של כאשר עם ישראל נמצא במצב של הרחבה גשמית ורוחנית, כפי שהיה לאחר נס פורים (וכפי שהיה בזמן שהרבי אמר מאמר זה), ובכל זאת בני ישראל הם "כתית למאור" מזה שהם נמצאים בגלות.
ועל ידי ה"כתית" של היותם בגלות, הם מגיעים ל"מאור". הערה: האחרון הוא חידוש מוחלט של הרבי! הערה: בסוף פרק אחד עשר, לאחר שיסביר במלואו במה עוסק (ב), ומדוע הוא נעלה מ(א), הרבי יענה על שאלתו: ה"כתית למאור" של (א) קשור ל"ואתה תצוה את בני ישראל", בעוד ה"כתית למאור" של (ב) קשור ל"ויקחו אליך שמן זית זך".
כאן מתחיל המסע להבין את (ב), ומדוע הוא נעלה אף יותר מ(א): (i) זה שיהודי הוא "כתית - שבור ומדוכא" על היותו בגלות הוא מפני שהרצון האמיתי של יהודי שתהיה התגלות אלוקות נוגע לעצם מהות ישותו. (ii) "כתית - שבור ומדוכא" זה בא מן המאור - עצם הנשמה, שקשרה עם ה' הוא קשר עצמי.
בפרק עשירי יסביר הרבי מדוע ה"מאור - עצם הנשמה" הבא מן ה"כתית למאור" של "היות בגלות ללא התגלות אלוקות" הוא נעלה אף יותר מן ה"מאור - עצם הנשמה" הבא מן ה"כתית למאור" של "מסירות נפש עבור תורה ומצוות". "ט) והנה הפסוק 'קימו וקבלו היהודים' מדבר (בפשטות) בזמן שלאחרי נס פורים.
" שלכאורה זו שאלה על מה שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הסביר, שהסיבה מדוע עם ישראל היה יכול להשיג בפורים את ה"קימו וקבלו" מה ש"כבר החלו" רק במתן תורה היא מפני שבפורים היה ה"כתית" של גזירת המן שהוביל למסירות נפש, שהובילה לכך שבני ישראל הגיעו ל"מאור - עצם הנשמה". אולם, הפסוק "קימו וקבלו היהודים מה שכבר החלו" התרחש לאחר שהנס התרחש, כאשר לכאורה כבר לא היה ה"כתית"?!
לכן הרבי מסביר: "ויש לומר, שזה שהמאמר (של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ) מסביר על 'קימו וקבלו היהודים מה שכבר החלו', שהכוונה היא שבימי אחשוורוש 'קימו וקבלו' את מה ש'החלו' במתן תורה, הוא גם על פי הפשט של הפסוק 'קימו וקבלו...' שהיה לאחר הנס.
" הרבי אומר שהסברו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ש"קימו וקבלו היהודים מה שכבר החלו" קרה מפני שבני ישראל היו במצב של "כתית - שבור ומדוכא", ולכן הגיעו ל"מאור", הוא גם כפי שהפסוק מדבר בפשטות על מה שלאחר הנס קרה. --ראה הערה 41 כיצד הרבי רואה שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ דיבר גם על מה שלאחר הנס קרה.
"ועל פי זה (שיש את שני הממדים של 'קימו וקבלו היהודים מה שכבר החלו', אחד בעת גזירת המן ואחד לאחר שהנס קרה) זה שבימי אחשוורוש קימו וקבלו את מה שהחלו במתן תורה, יש בו שני עניינים.
ה'קבלה' בזמן הגזירה, על ידי מסירות נפשם (עבור קיום תורה ומצוות שלהם) (כפי שמוסבר במאמר (של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ)), וה'קבלה' שהייתה לאחר נס פורים, שהייתה נעלה אף מן ה'קבלה' שבזמן הגזירה (כפי שיוסבר להלן)." הרבי הרגע אמר שלא רק שיש את הממד השני של "קימו וקבלו היהודים מה שכבר החלו" שהתרחש לאחר שהנס קרה, אלא שממד שני זה הוא נעלה אף יותר מן הממד הראשון.
זהו מה שהרבי יסביר בשני הפרקים הבאים. אולם, ההוראה של "בימי אחשוורוש 'קימו וקבלו' את מה ש'החלו' במתן תורה" היא מן המדרש, לא מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מסביר זאת עם "כתית למאור", שעל ידי ה"כתית" הגיעו ל"מאור" וכך "בימי אחשוורוש 'קימו וקבלו' את מה ש'החלו' במתן תורה".
כך, באומרו שיש שני ממדים של "בימי אחשוורוש 'קימו וקבלו' את מה ש'החלו' במתן תורה", אזי עלינו לומר שיש שני ממדים של "כתית למאור": "ויש לומר, שכן הוא בנוגע ל'כתית למאור', שעל ידי עניין ה'כתית' בזמן הגלות מגיעים ל'מאור', שיש בזה שני עניינים."