אנחנו בעזרת השם היום נתחיל את ספר ישעיה. לפני שנתחיל, אני רוצה לתת הקדמה קטנה בנוגע לישעיה הנביא. חז"ל אומרים סדרן של נביאים ירמיה, יחזקאל, ישעיה, תרי עשר. זאת אומרת שבאופן טבעי אחרי ספר מלכים היינו צריכים ללמוד את ספר ירמיה ואחרי זה את יחזקאל, אחרי זה את ישעיה. ככה אומרים חז"ל, זהו סדרן של נביאים. אבל למעשה צריכים לדעת, אומנם סדר הנביאים בכתיבה הוא כזה, אבל מעשית ישעיה קדם לירמיה. מבחינה כרונולוגית ישעיה היה לפניו, קדם לירמיה וגם ליחזקאל.
למה אם ככה לא הקדימו אותו? מפני שספר מלכים מסתיים בסופו של דבר בפורענות, בגלות. בזה סיימנו את ספר מלכים. לאחר מכן ירמיה זה ספר שכולו פורענות. הנביא, נביא הזעם על החורבן, זה ירמיה. יחזקאל לעומת זאת כבר מורכב, יש בו פורענות ויש בו גם נחמה. ישעיה כולו נחמות. הכוונה הפורענויות שבו הם מועטות, עיקרו הם נחמות. כיוון שכך, אז הצמידו את הפורענות לפורענות. מלכים מסתיים בפורענות, הצמידו לו ירמיה שזה פורענות. יחזקאל באמצע, תחילתו פורענות, סופו נחמה, אז את הסוף שזה הנחמה הצמידו לישעיה, שישעיה כבר כולו נחמות. ולכן הסדר נוצר ירמיה, יחזקאל, ישעיה ותרי עשר. למעשה, כמו שאמרנו, מבחינת ההיסטוריה ישעיה היה קודם.
הספרים האלה יש בהם נבואות תוכחות ונחמות לעם ישראל. יש בהם גם נבואות שהם פורענות לאומות העולם על כל מה שהם עשו לנו. וזה כדי להראות לנו, למה זה נכתב אותם פורענויות, להראות מה הקדוש ברוך הוא יתנבא על אותם אומות, משא אדום, משא בבל, מה השם יתנבא על אותם אומות ואיך בסופו של דבר השם נפרע מהם על מה שהם עשו לנו. עכשיו, הספר מתחיל בחזון ישעיה, אבל צריכים לדעת שההתחלה של נבואתו של ישעיה הייתה בשנת מות המלך עוזיהו. שם כתוב שכשעוזיהו נצטרע, נשלח אליו הנביא ישעיה. יש אומרים, הרד"ק עצמו בהקדמה הוא מסתפק, הוא אומר יש מקום לומר שהוא התחיל להתנבא כבר בתחילת מלכותו של עוזיה, רק בשנת מותו הוא נשלח אליו, אבל בעצם נבואותיו עוד התחילו קודם לכן. ויש מקום לבוא ולומר שבאמת הנבואה שלו התחילה בשנת מות המלך עוזיה, אז היה המראה הראשון שלו. מדוע סבורים לומר שבשנת מות המלך עוזיה הייתה השליחות הראשונה? כי שם כתוב שהשם אומר את מי אשלח ומי ילך לנו, וכתוב שישעיהו אמר הנני שלחני. אז משמע שמכאן התחילה שליחות נביאותו. הרד"ק עדיין מסתפק, כי הוא אומר יכול להיות הנני שלחני, הנני שנתנבאתי עד עתה, שלחני להמשיך בשליחות ולהמשיך להתנבאות מכאן ואילך. אבל הרבה מהמפרשים, ביניהם רש"י, מקבלים שהשליחות של ישעיה התחילה משנת מותו של המלך עוזיה, אז נשלח ישעיה, מרגע שאמר הנני שלחני, פה התחילה שליחותו.
הרד"ק כותב שאנחנו מוצאים שבספרים של ספרד אנחנו מוצאים שישעיה מופיע בצמידות לספר מלכים. אנחנו מוצאים ספר ירמיה מסודר אחרי ישעיה, אפילו שעל פי חז"ל בעצם צריך להיות ירמיה ולאחר מכן ספר ישעיה. למה באמת סידרו את ישעיה קודם ירמיה? אז האברבנאל נותן כמה טעמים. הכוונה למה בספרי ספרד סידרו את ישעיה ואחרי זה ירמיה. טעם ראשון, כי ישעיהו קדם בזמן, כמו שאמרנו, כרונולוגית הוא היה לפניו. טעם שני אומר האברבנאל, כיוון שישעיהו היה מזרע המלוכה. אנחנו נראה בהמשך, ישעיהו בן אמוץ, אמוץ ואמציה אחים היו. וממילא הוא היה מזרע המלוכה. כיוון שהיה מזרע המלוכה, לכן הקדימו אותו, היה לו כבוד מצד זה שהוא משבט יהודה, משבט המלוכה. סיבה שלישית, ישעיה הייתה לו דרגת נבואה גבוהה. ישעיה דיבר בחזון, במראה ולא בחלום. לכן כתוב חזון ישעיה, חזון זה המדרגה הגבוהה יותר במעלות הנבואה. דבר נוסף, ישעיה יש בו הרבה נחמות, ולכן הקדימו את ישעיה כיוון שרוצים להשמיע לנו ענייני נחמה, הקדימו את הנחמה לישראל.
הרמב"ן אומר, ככה הוא כותב בספר הגאולה, שספר ישעיה נחלק לשלושה חלקים. א', בהתחלה שלו עד החלק של מפפלתו של סנחריב, רוב הנבואות שמה הם על הצורר סנחריב ועל נפילתו. אחרי שנעשה הנס, זה החלק השני, הוא מתחיל להתנבא על גאולתם של בבל, נחמו נחמו עמי. שמה אנחנו רואים הוא כבר לא מזכיר את אפרים אלא רק את יהודה, כי בעצם אפרים כבר גלתה, כבר לא הוזכרו שם, ומי שנשאר הם רק יהודה, ולכן הוא מזכיר רק אותם. הנבואה השלישית אומר הרמב"ן, זה אנוכי אנוכי הוא מנחמכם, הכוונה מנחם אתכם מהגלות השלישית, כמו שניחמתי אתכם מהגלות השנייה שגלו לבבל, אלה הם כבר נחמות אחרי הגלות שלאחר מכן. אנוכי אנוכי הוא מנחמכם, ולכן אנחנו לא מוצאים שם בחלק השלישי לא את בבל אלא רק את אדום, שזה מדבר על הגלות שבה אנחנו נמצאים, שאנחנו בעצם נמצאים בגלות אדום וגם ישמעאל. מי שישמע את השיעורים בדניאל יראה שהגלות שלנו מכונה גם גלות אדום וגם גלות ישמעאל, כי אנחנו בעצם כפופים לשתיהן. אנחנו כפופים גם לאדום, בעצם אנחנו לא יכולים לבנות פה מרפסת בלי שהדוד סם ייתן אישור, בלי שהעבדים משלו בנו, הדון אובמה יאשר. אז זה אומר שאנחנו בגלות אדום וגם בגלות ישמעאל, העמים שמסביבנו עמי ערב הם המצרים והמציקים לנו. אז ישעיהו מתנבא גם על התקופה הזאת בחלק השלישי, אנוכי אנוכי הוא מנחמכם, על הגלות הזאת שאנחנו עתידים לצאת ממנה.
כמה שנים התנבא ישעיה? אז כמו שהזכרתי קודם, יש אומרים שהוא התחיל להתנבא בסוף המלך עוזיהו, יש אומרים בהתחלה. אלה שאומרים שבסוף המלך, בתחילת המלך עוזיהו, יוצא שהוא התנבא 113 שנה. מתחילת מלכות עוזיהו עד סוף מלכות חזקיהו, בעצם מי הרג אותו? מנשה, נכון? יוצא שבערך, שזה כן, הבן של חזקיהו. יוצא שזה בערך 113 שנה. אבל אם אנחנו נסביר שזה רק מסוף ימי מלכות עוזיהו, אז כאשר הוא אמר הנני שלחני, אז יוצא ש-61 שנה הוא התנבא. יש אומרים שהוא חי 120 שנה. חז"ל אומרים ספר ישעיהו, על זה נאמר הרואה ישעיה בחלום יצפה לנחמה, מכיוון שספר ישעיה רובו נחמות. אומרים חז"ל, ישעיה היה גדול שבנביאים. שני נביאים התנבאו בלשון זה, בלשון חזון, ישעיה ועובדיה. היה נביא בן נביא. מהיכן אנחנו יודעים שאמוץ היה נביא? כל נביא שהוזכר שמו ושם אביו בתנ"ך, זה אומר שגם אביו היה נביא. ולכן כשכתוב כאן ישעיה בן אמוץ, זה אומר שגם אמוץ היה נביא. חז"ל אומרים ארבעה נביאים התנבאו בפרק אחד, הכוונה באותה תקופה, והם הושע, הוא היה ההתחלה שלהם, ישעיה, עמוס ומיכה. הארבעה הללו התנבאו באותה תקופה.
כתוב עליו שישעיה קיבל את השליחות באהבה. כשהקדוש ברוך הוא, כתוב אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלוהים אלוהיך שמן ששון מחבריך. רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון פתר קרא, ביאר את הפסוק בישעיה. אמר ישעיה, מטייל הייתי בבית תלמודי, שמעתי קולו של הקדוש ברוך הוא אומר את מי אשלח ומי ילך לנו. שלחתי את מיכיהו והיו מכין אותו בלחי. שלחתי את עמוס והיו קוראים אותו פסילוס, כבד לשון. מעתה את מי אשלח ומי ילך לנו? ואומר הנני שלחני. אומר ישעיה, ריבונו של עולם, אני מזומן לשליחותך. אמר לו הקדוש ברוך הוא, בני ישעיה, בניי טרחנין הן, סרבנין הן. האם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבניי? אם כן, אתה הולך בשליחותי. ואם לאו, אי אתה הולך בשליחותי. אתה מוכן? אתה יודע לאיזה מיטה חולה אתה מכניס את עצמך? יש לך מוכנות? אמר לו על מנת כן. גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פניי לא הסתרתי מכלימות ורוק. ואיני כדאי לילך בשליחות אצל בניך, דהיינו זכות גדולה היא לי, אבל אני מרגיש שאני לא ראוי. אמר לו הקדוש ברוך הוא, ישעיה, אהבת צדק, אהבת להצדיק את בניי, ותשנא רשע, ששנאת מלחייבן. אתה לא אומר עליהם דברי דלטוריה, אתה לא אומר עליהם דברי גנאי. על כן משחך אלוהים אלוהיך שמן ששון מחבריך. אמר לו הקדוש ברוך הוא, מה זה מחבריך? חיי, כל הנביאים קיבלו נביאות נביא מנביא, אבל אתה מקבל מפי הקדוש ברוך הוא. כך אמר השם לישעיה, רוח השם דיבר בי. חייך שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות, ואתה נחמות כפולות. עורי עורי, התעוררי התעוררי, שוש אשיש, אנוכי אנוכי הוא מנחמכם, נחמו נחמו עמי. כל הנבואות שלו באו בלשון כפולה.
במה זכה ישעיה? כתוב בתנא דבי אליהו, פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים, ובא תלמיד אחד ושאל אותי ואמר לי, רבי, מה נשתנה ישעיה בן אמוץ מכל הנביאים שהוא היה מתנבא כל הטובות וכל הנחמות לישראל יותר מכל הנביאים שהם התנבאו דברים קשים על עם ישראל? אמרתי לו בני, מפני שהוא היה מקבל עליו עול מלכות שמיים בשמחה יותר מכל שאר הנביאים. שנאמר ואשמע את קול השם אומר את מי אשלח ומי ילך לנו, ואומר הנני שלחני. קיבל את עול מלכותו בשמחה.
אומרים חז"ל, שלושה התנבאו בלשון איכה: משה, ישעיה וירמיה. משה ראה אותם בכבודם ובשלוותם, אמר איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם. ישעיה ראה אותם בפחזותם, אמר איכה הייתה לזונה. ירמיה ראה אותם בניוולם, אחרי שכבר קיבלו את העונש על כל מה שהם עשו, אמר איכה ישבה בדד העיר רבתי עם. אומרים חז"ל, כל הנבואות הקשות שנתנבא ירמיה על ישראל, שהוא בעצם היה אחרי ישעיה, הקדים ישעיה וריפאן. כבר לפני כן אמר על זה דברי רפואה כנגד אותם דברים שהם יגידו. ירמיה אמר ידו פרש צר, אמר ישעיה יוסיף השם שנית ידו. הצר פרש ידו עלינו, ישעיה אמר השם יוסיף שנית ידו, הגם שהצר פרש ידו, השם יוסיף שנית ידו והוא ישרה ויחזור וישיב שכינתו לתוכנו. ואתה מוצא את ישעיה שהתנבא יותר נבואות מכל הנביאים, ולא עוד אלא שנתנבא על כל אומות העולם, משא בערב, משא מואב, משא דומה.
מותו של ישעיה, הגמרא אומרת בן עזאי מצא מגילת יוחסין בירושלים, וכך כתוב בה. שימו לב, זה לא מופיע בכתובים בנביאים, זה רק באותה מגילת סתרים שמצא בן עזאי. כתוב בה, מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא, מנשה דנו להורגו. שאל אותו שאלות, הרי משה רבך אמר ככה, אתה אמרת ככה, לא נאריך בכל זה, זה גמרא מאוד מוכרת. ואמר ישעיה, אם אשיב לו תשובה, אני אעשה אותו מזיד. מוטב יהיה שוגג ולא יהיה מזיד. הלך ואמר שם ונבלע בארז. הביאו את הארז, ציווה מנשה לנסר אותו. כשהגיע לפה של ישעיה, נח נפשיה, נפטר ישעיה. למה? כיוון שאמר ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב. יוצא אם ככה שהוא לא הגיע עד ימי חזקיה, אלא המשיך וחי גם בימי בנו ישעיה. כתוב בפסיקתא, כשניבא ישעיה שנבוכדנצר יחריב את בית המקדש, כעס עליו מנשה ואמר תפסוהו. פערה חרובית עצמה ובלעה אותו. החרובית זה עץ, אז אומנם במגילת יוחסין כתוב שזה היה ארז, אבל במקום אחר כתוב שזה היה חרובית. כתוב שאת ספר ישעיה מי כתב? חזקיהו וסיעתו. למה באמת לא ישעיהו עצמו? כיוון שלא הספיק לכתוב ספרו, כי הרי הוא מת עדיין כשחלק תוך כדי אמירת נבואותיו. כיוון שכך, לא הספיק לכתוב ספרו, וחזקיהו וסיעתו הם אלה שכתבו את ספר ישעיה. חז"ל אומרים, בא ישעיה והעמידן על שש, ולאחר מכן חזר והעמידן על שתיים, הכוונה את יסודות היהדות. כה אמר השם, שמרו משפט ועשו צדקה.
ישעיה כידוע השיא את בתו למלך חזקיה, פה המעשה הארוך והמפורסם שנגזר עליו מיתה, אמר לו תן לי את בתך, ובסופו של דבר על ידי זה נגזר על חזקיהו חיים, כמו שלמדנו את הדברים הללו במקומם. ישעיהו ויחזקאל, אומרים חז"ל, כל מי שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך. כי יחזקאל מפרט באריכות את כל מעשה מרכבה. לעומת זאת ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך. וכבר הסברנו שבן כפר שרואה את המלך, כל דבר שהוא רואה הוא מתפעל. היה לו לבוש כזה, הייתה לו מרכבה כזאת, היו לו גלגלים כאלה, היה סוס כזה. לעומת זאת בן הכרך שרואה את המלך לא כל כך מתפעל, הוא כבר יודע, הוא כבר מכיר, אין לו התפעלות כזאת גדולה. ולכן יחזקאל, כל מה שתיאר תיאורים נפלאים, וראיתי כמראה החשמל ומראה הבזק ומתאר את השם יושב וכולי, כל זה מתוך שהדרגה שלו הייתה נמוכה יותר משל ישעיה, ולכן הוא מתפעל מכל דבר ומתאר בפרטי פרטים. אבל דע לך, גם ישעיה ראה את כל אותם דברים, רק מה שהוא לא תיאר זה בגלל שגודל עוצם נבואתו לא התפעל מכל אותם המראות.
חז"ל אומרים בשעה שעלה סנחריב על ירושלים, היו ישעיה וחזקיה יושבים בבית המדרש, ויצאה אש מבין שניהם וליהטה אותו ואת אוכלוסיו. שומעים? זה לא רק שמלאך השם יצא והכה את סנחריב, אלא מלאך השם מכוח מה בא? מכוח לימוד התורה של ישעיה וחזקיה שישבו בבית המדרש ולמדו תורה. ככה מנצחים את האויבים. כשחלה חזקיה, הושיב ישעיה ישיבה על פתחו. נסיים בקבורתו של ישעיה. כתוב בסדר הדורות שישעיהו קבור בכפר ברעם, ויש עליו אילן רותם ויש אצלו מעיין מים חיים. ויש אומרים שבמקום הזה קבור הנביא עובדיה. הקדוש ברוך הוא יזכנו ללך בדרכו של ישעיה, ושיתקיימו בנו כל נבואות הנחמות של ישעיה, ונזכה להבין את דבריו על בוריים, אמן ואמן.