TheWholeTorah.aiBeta

הקדמה לספר ישעיהו

לימוד בחברותאלמאמר המקורי
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

פתיחה: לפני שנכנסים לספר

אנחנו פותחים בעזרת השם את ספר ישעיה, ולפני שנתחיל בפסוקים ראוי להקדים הקדמה קטנה על הנביא ועל ספרו: מקומו בסדר הנביאים, זמן נבואתו, מדרגתו, חלקי הספר, ומדרשי חז"ל עליו.

חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָֹם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה׃

סדרן של נביאים - מדוע ישעיה מאוחר בסדר הכתיבה

חז"ל אומרים: סדרן של נביאים הוא ירמיה, יחזקאל, ישעיה, תרי עשר. כלומר באופן טבעי, אחרי ספר מלכים היינו צריכים ללמוד את ירמיה, אחריו יחזקאל ואחריו ישעיה. אבל צריך לדעת שמבחינה כרונולוגית ישעיה קדם לירמיה וגם ליחזקאל; הסדר הזה הוא סדר הכתיבה בלבד.

ומדוע לא הקדימו אותו? מפני שספר מלכים מסתיים בפורענות ובגלות. ירמיה הוא ספר שכולו פורענות - הוא נביא הזעם על החורבן. יחזקאל מורכב: תחילתו פורענות וסופו נחמה. ישעיה עיקרו נחמות, והפורענויות שבו מועטות. לכן הצמידו פורענות לפורענות: אחרי מלכים שמסתיים בפורענות בא ירמיה שכולו פורענות, אחריו יחזקאל שתחילתו פורענות וסופו נחמה, ולסוף הנחמה שביחזקאל הצמידו את ישעיה שכולו נחמות.

בספרים הללו יש נבואות תוכחה ונחמה לישראל, ויש בהם גם נבואות פורענות לאומות העולם על כל מה שעשו לנו - משא בבל, משא אדום ועוד. וזה נכתב כדי להראות לנו מה הקדוש ברוך הוא מתנבא על אותן אומות, וכיצד בסופו של דבר השם נפרע מהן על מה שעוללו לעם ישראל.

מתי החלה נבואתו

הספר פותח ב"חזון ישעיהו", אך יש לדעת שתחילת נבואתו הייתה בשנת מות המלך עוזיהו - שם כתוב שכאשר נצטרע עוזיהו נשלח אליו ישעיה. הרד"ק בהקדמתו מסתפק בדבר: יש מקום לומר שכבר בתחילת מלכות עוזיהו התחיל להתנבא, ורק בשנת מותו נשלח אליו, ויש מקום לומר שהנבואה עצמה התחילה בשנת מות המלך עוזיהו, ואז היה המראה הראשון שלו.

מדוע סוברים שהשליחות הראשונה הייתה בשנת מות עוזיהו? כי שם נאמר "את מי אשלח ומי ילך לנו", וישעיה אמר "הנני שלחני" - משמע שמכאן התחילה שליחותו. הרד"ק עדיין מסתפק, שכן אפשר לפרש: "הנני" - שכבר נתנבאתי עד עתה, "שלחני" - להמשיך בשליחות מכאן ואילך. אבל רבים מהמפרשים, וביניהם רש"י, מקבלים שמאותו רגע של "הנני שלחני" התחילה שליחותו של ישעיה.

מדוע בספרי ספרד הוקדם ישעיה לירמיה

הרד"ק כותב שבספרי ספרד מצאנו את ישעיה בצמידות לספר מלכים, וירמיה מסודר אחריו, אף שעל פי חז"ל הסדר הוא ירמיה ואחריו ישעיה. האברבנאל נותן לכך כמה טעמים: ראשית, ישעיהו קדם בזמן. שנית, ישעיהו היה מזרע המלוכה - אמוץ אביו ואמציה המלך אחים היו, ומתוך כבוד היותו משבט יהודה, שבט המלוכה, הקדימוהו. שלישית, דרגת נבואתו הייתה גבוהה: ישעיה דיבר בחזון, במראה ולא בחלום, ולכן נאמר "חזון ישעיהו" - וחזון הוא המדרגה הגבוהה שבמעלות הנבואה. ורביעית, ישעיה מלא נחמות, ומתוך רצון להשמיע לנו ענייני נחמה הקדימו את הנחמה לישראל.

שלושת חלקי הספר לפי הרמב"ן

הרמב"ן בספר הגאולה כותב שספר ישעיה נחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון, מתחילת הספר עד מפלתו של סנחריב - רוב הנבואות שם על הצורר סנחריב ועל נפילתו. החלק השני מתחיל לאחר שנעשה הנס, ובו הוא מתנבא על גאולתם מבבל - "נחמו נחמו עמי"; שם כבר אינו מזכיר את אפרים אלא רק את יהודה, לפי שאפרים כבר גלה, ולא נשארו אלא יהודה. החלק השלישי מתחיל ב"אנוכי אנוכי הוא מנחמכם" - כלומר מנחם אתכם מן הגלות השלישית כשם שניחמתי אתכם מן הגלות השנייה שגלו לבבל.

ולכן בחלק השלישי איננו מוצאים את בבל אלא את אדום, שכן מדובר בגלות שאנו נמצאים בה - גלות אדום וגם גלות ישמעאל. מי ששמע את השיעורים בדניאל יראה שהגלות שלנו מכונה בשני השמות, כי אנו כפופים לשתיהן: לאדום - עד שאיננו יכולים לבנות כאן מרפסת בלי שהדוד סם ייתן אישור; ולישמעאל - עמי ערב שמסביבנו, המצרים והמציקים לנו. על התקופה הזאת מתנבא ישעיה בחלק השלישי, ומבשר שאנו עתידים לצאת ממנה.

כמה שנים התנבא

לדעה שהתחיל להתנבא בתחילת מלכות עוזיהו, יוצא שהתנבא כמאה ושלוש עשרה שנה - מתחילת מלכות עוזיהו ועד לאחר מלכות חזקיהו, שהרי מנשה בנו של חזקיהו הוא שהרגו. ואם נאמר שהתחיל רק בסוף ימי עוזיהו, כשאמר "הנני שלחני", יוצא שהתנבא שישים ואחת שנה. ויש אומרים שחי מאה ועשרים שנה.

גדול שבנביאים

חז"ל אומרים על ספרו: הרואה ישעיה בחלום - יצפה לנחמה, מפני שספר ישעיה רובו נחמות. ואמרו חז"ל שישעיה היה גדול שבנביאים. שני נביאים התנבאו בלשון זו, בלשון חזון: ישעיה ועובדיה. ועוד, נביא בן נביא היה - שכל נביא שהוזכר שמו ושם אביו בתנ"ך, אביו נביא היה, ולכן ממה שנאמר "ישעיהו בן אמוץ" למדים שגם אמוץ נביא היה. וארבעה נביאים התנבאו בפרק אחד, כלומר באותה תקופה: הושע, שהיה תחילתם, ישעיה, עמוס ומיכה.

קיבל את שליחותו באהבה

על הפסוק "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלוהים אלוהיך שמן ששון מחבריך", רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון פתר קרא בישעיה. אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי, ושמעתי קולו של הקדוש ברוך הוא אומר "את מי אשלח ומי ילך לנו". שלחתי את מיכיהו - והיו מכים אותו על הלחי; שלחתי את עמוס - והיו קוראים לו פסילוס, כבד לשון; מעתה את מי אשלח ומי ילך לנו? מיד אמרתי: "הנני שלחני" - ריבונו של עולם, מזומן אני לשליחותך.

אמר לו הקדוש ברוך הוא: בני ישעיה, בניי טרחנים הם, סרבנים הם. אם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבניי - לך בשליחותי, ואם לאו - אי אתה הולך בשליחותי. כלומר: האם אתה יודע לאיזו מיטת חולה אתה מכניס את עצמך? יש לך מוכנות? אמר לו: על מנת כן. "גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פניי לא הסתרתי מכלימות ורוק" - ועדיין איני כדאי לילך בשליחות אצל בניך; זכות גדולה היא לי, ואני מרגיש שאיני ראוי.

אמר לו הקדוש ברוך הוא: ישעיה, "אהבת צדק" - שאהבת להצדיק את בניי, "ותשנא רשע" - ששנאת לחייבם, שאינך אומר עליהם דברי דלטוריה ודברי גנאי, "על כן משחך אלוהים אלוהיך שמן ששון מחבריך". ומהו "מחבריך"? חייך, כל הנביאים קיבלו נבואה נביא מנביא, ואתה מקבל מפי הקדוש ברוך הוא, שנאמר "רוח השם דיבר בי". ועוד: חייך, שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות ואתה נחמות כפולות - "עורי עורי", "התעוררי התעוררי", "שוש אשיש", "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם", "נחמו נחמו עמי" - כל נבואותיו באו בלשון כפולה.

במה זכה ישעיה לכל הנחמות

בתנא דבי אליהו מסופר: פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים, ובא תלמיד אחד ושאל: רבי, מה נשתנה ישעיה בן אמוץ מכל הנביאים, שהוא מתנבא כל הטובות וכל הנחמות לישראל יותר מכל הנביאים שהתנבאו דברים קשים על עם ישראל? אמרתי לו: בני, מפני שהיה מקבל עליו עול מלכות שמיים בשמחה יותר מכל שאר הנביאים, שנאמר "ואשמע את קול השם אומר את מי אשלח ומי ילך לנו, ואומר הנני שלחני" - קיבל עול מלכותו בשמחה.

שלושה התנבאו בלשון "איכה"

אומרים חז"ל: שלושה התנבאו בלשון "איכה" - משה, ישעיה וירמיה. משה ראה אותם בכבודם ובשלוותם ואמר "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם". ישעיה ראה אותם בפחזותם ואמר:

אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים׃

וירמיה ראה אותם בניוולם, לאחר שכבר קיבלו את עונשם על כל מה שעשו, ואמר "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".

ישעיה הקדים וריפא

אומרים חז"ל: כל הנבואות הקשות שהתנבא ירמיה על ישראל - הקדים ישעיה וריפאן. כלומר, עוד לפני כן אמר דברי רפואה כנגד אותם דברים. ירמיה אמר "ידו פרש צר", וישעיה אמר "יוסיף השם שנית ידו" - אף שהצר פרש ידו עלינו, השם יוסיף שנית ידו ויחזור וישיב שכינתו לתוכנו. ולא עוד, אלא שאתה מוצא שישעיה התנבא יותר נבואות מכל הנביאים, ואף התנבא על כל אומות העולם - משא בערב, משא מואב, משא דומה.

מותו של ישעיה

הגמרא מספרת שבן עזאי מצא מגילת יוחסין בירושלים, וכך היה כתוב בה - ושימו לב, הדבר אינו מופיע בכתובים שבנביאים אלא רק באותה מגילת סתרים: מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא: מנשה דנו להורגו, שאל אותו שאלות - הרי משה רבך אמר כך ואתה אמרת כך, ואין כאן המקום להאריך, זו גמרא מוכרת. אמר ישעיה: אם אשיב לו תשובה, אעשה אותו מזיד - מוטב שיהיה שוגג ולא מזיד. הלך ואמר שם, ונבלע בארז. הביאו את הארז וציווה מנשה לנסרו, וכשהגיע המסור אל פיו של ישעיה נח נפשיה - מפני שאמר "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב". יוצא אפוא שלא הגיע רק עד ימי חזקיהו, אלא המשיך וחי גם בימי מנשה בנו.

ובפסיקתא כתוב שכאשר ניבא ישעיה שנבוכדנצר יחריב את בית המקדש, כעס עליו מנשה ואמר תפסוהו, ופערה חרובית את עצמה ובלעה אותו. החרובית היא עץ; אם כן אף שבמגילת היוחסין כתוב ארז, במקום אחר נאמר חרובית.

מי כתב את הספר

את ספר ישעיה כתבו חזקיהו וסיעתו. ומדוע לא ישעיהו עצמו? מפני שלא הספיק לכתוב את ספרו, שהרי מת כשהוא עדיין באמצע אמירת נבואותיו, ולכן חזקיהו וסיעתו הם שכתבוהו.

העמידן על שש ועל שתיים

חז"ל אומרים: בא ישעיה והעמידן - את יסודות היהדות - על שש, ולאחר מכן חזר והעמידן על שתיים: "כה אמר השם, שמרו משפט ועשו צדקה".

ישעיה וחזקיהו

ישעיה השיא את בתו לחזקיהו המלך, במעשה הארוך והמפורסם שנגזרה על חזקיהו מיתה ואמר לו הנביא תן לי את בתך, ובסופו של דבר נגזרו על חזקיהו חיים, כפי שלמדנו את הדברים במקומם.

ואומרים חז"ל: בשעה שעלה סנחריב על ירושלים, היו ישעיה וחזקיהו יושבים בבית המדרש, ויצאה אש מבין שניהם וליהטה אותו ואת אוכלוסיו. שימו לב - לא רק שמלאך השם יצא והכה בסנחריב, אלא מכוח מה בא אותו מלאך? מכוח לימוד התורה של ישעיה וחזקיהו שישבו בבית המדרש ולמדו. כך מנצחים את האויבים. וכשחלה חזקיהו, הושיב ישעיה ישיבה על פתחו.

ישעיה ויחזקאל

אומרים חז"ל: כל מי שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך - ולכן הוא מפרט באריכות את כל מעשה מרכבה. וישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך. בן כפר הרואה את המלך מתפעל מכל דבר: איזה לבוש היה לו, איזו מרכבה, אילו גלגלים, איזה סוס. אבל בן כרך אינו מתפעל כל כך, שכן הוא מכיר ויודע. לכן יחזקאל מתאר תיאורים נפלאים, "וראיתי כמראה החשמל" ומראה הבזק ותיאור השם יושב וכולי - וכל זה מפני שדרגתו הייתה נמוכה משל ישעיה, ולכן מתפעל ומתאר בפרטי פרטים. אבל דע לך שגם ישעיה ראה את כל אותם דברים, ומה שלא תיארם הוא מפני שמגודל עוצם נבואתו לא התפעל מכל אותם מראות.

קבורתו

נסיים בקבורתו: כתוב בסדר הדורות שישעיהו קבור בכפר ברעם, ויש עליו אילן רותם ואצלו מעיין מים חיים. ויש אומרים שבמקום הזה קבור הנביא עובדיה.

לסיכום: ישעיה בן אמוץ, נביא בן נביא ומזרע המלוכה, הוא גדול הנביאים: נבואתו בחזון, הוא קיבל את שליחותו באהבה ובשמחה ומוכנות להתבזות ולספוג, אהב להצדיק את ישראל ושנא לחייבם - ולכן זכה לנחמות כפולות מפי הקדוש ברוך הוא. ספרו, שנכתב בידי חזקיהו וסיעתו, נחלק לשלושה: מפלת סנחריב, נחמת גלות בבל, ונחמת הגלות האחרונה שאנו בתוכה. הוא הקדים וריפא את נבואות ירמיה הקשות, התנבא יותר מכל הנביאים ואף על כל אומות העולם, ומסר את נפשו עד מותו בידי מנשה. יהי רצון שנזכה ללכת בדרכו, להבין את דבריו על בוריים, ושיתקיימו בנו כל נבואות הנחמה שלו, אמן ואמן.