יבמות, פרק חמישי, משנה א'. פרק זה עוסק בארבע פעולות שאדם יכול לעשות ליבמתו, ובאינטראקציה שבין הפעולות הללו זו לזו. נפתח, אפוא, בהגדרת ארבע הפעולות.
ארבע הפעולות:
ביאה - עשיית הייבום בפועל.
חליצה - המשחררת את היבמה מן הזיקה ומן הקשר שבינה לבין היבם.
מאמר - קידושין מדרבנן. הסדר הראוי הוא מאמר ולאחריו ייבום; אולם אף אם החליט היבם שלא לממש את הנישואין בייבום ועשה חליצה תחתיו, המאמר עצמו מצריך גט, שכן הוא מסוג הקידושין דרבנן.
גט - זהו החידוש שמציגה המשנה שלפנינו: נתינת גט ליבמה, אף בלא שקדמו לה ייבום או חליצה כלל.
מהי תוצאתה של נתינת גט זה? כמה דברים נפעלים בה:
היא פוסלת את היבמה מלהתייבם, בין לנותן הגט ובין לשאר האחים.
מאחר שניתן גט במקום שהייתה בו זיקת ייבום, אמרו חז"ל שהיבם נאסר בקרובותיה, ככל הקרובות האסורות על אדם מחמת גרושתו.
היא נפסלת לכהונה, כדין גרושה.
נמצא שיש בגט זה את כל חסרונותיו של גט, ואף לא את יתרונו: אין הוא מתירה להינשא לאחר, והיא עדיין זקוקה לחליצה. גט זה כולו דין דרבנן.
שיטת רבן גמליאל:
המשנה באה לדון ביחס שבין הפעולות הללו, ופותחת בדברי "רבן גמליאל אומר: אין גט אחר גט". כלומר, יבם שנתן גט ליבמתו ולאחר מכן נתן גט לצרתה - האלמנה השנייה של אחיו - הגט השני אינו חל ואינו נחשב גט כלל: אין הוא פוסלה לכהונה, ואין היבם נאסר בקרובותיה. משנעשה גט אחד, שוב אין הגט השני פועל מאומה.
הוא הדין ביתר הפעולות, לדעת רבן גמליאל:
אין מאמר אחר מאמר - העושה מאמר באחת משתי היבמות, המאמר השני אינו פועל דבר ואינו מצריך גט, כאילו לא נעשה כלל.
אין ביאה אחר ביאה - הבא על היבמה וייבמה, ולאחר מכן בא על צרתה, או שאח אחר בא על אותה אישה - אין לביאה השנייה כל תוקף הלכתי, ואינה אלא מערכת יחסים אסורה.
אין חליצה אחר חליצה - משנחלצה אלמנה אחת, החליצה השנייה אינה פועלת מאומה, ואין היבם נאסר בקרובותיה של האישה השנייה מדין קרובי חלוצה.
ראוי לציין כי דין זה אמור לא רק כאשר יש שתי צרות, שתי אלמנות, אלא אף כאשר ישנה אלמנה אחת ושני יבמים, שני אחים: אם עשה האחד גט, אין הגט השני פועל דבר; ואם עשה האחד מאמר, אין המאמר השני פועל דבר.
שיטת חכמים:
חכמים חולקים על רבן גמליאל בשניים מארבעת הדברים, וסוברים כי הגט השני חל, נחשב גט לכל דבר, ופועל את כל התוצאות השליליות שהגט גורר עמו; וכן המאמר השני חל, ומצריך גט. אולם בשני הדברים האחרים מודים הם לרבן גמליאל: בבעילה ובחליצה - משנעשתה האחת, שוב אין בעילה או חליצה נוספת פועלת כלום.
לסיכום: במשנה זו למדנו את ארבע הפעולות שאדם עושה ליבמתו - ביאה, חליצה, מאמר וגט - ואת מהותו של הגט ליבמה, שכולו מדרבנן: פוסל מן הייבום, אוסר בקרובותיה ופוסל לכהונה, ואף על פי כן אינו פוטרה מן החליצה. כמו כן עמדנו על מחלוקת רבן גמליאל וחכמים: לדעת רבן גמליאל אין פעולה שנייה חלה לאחר הראשונה בכל ארבע הפעולות, ואילו חכמים מחלקים ומחילים את הפעולה השנייה בגט ובמאמר, ומודים לו בבעילה ובחליצה.