יבמות פרק א' משנה א': חמש עשרה נשים

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

ברוכים הבאים לסדר נשים ולמסכת יבמות. נפתח בפרק א', משנה א'. להבנת המשנה יש להקדים את יסוד מצוות הייבום: אדם שמת ולא הניח ילדים - אשתו נופלת לייבום, ועליה להתייבם לאחיו של בעלה המנוח.

ערווה הפוטרת מן הייבום:

אשת אח אסורה מן התורה, ורק במקרה שלא הניח האח ילדים הותרה לצורך ייבום. אולם אם אותה אלמנה היא ערווה נוספת כלפי האח הנותר בחיים - כלומר אישה האסורה עליו מצד עצמה - אין הוא יכול לייבמה.

לדוגמה: האח שנפטר נשא את בת אחיו. כשמת, אמורה אלמנתו ליפול לייבום לפני אחיו, אלא שאותה אישה היא בתו של האח הנותר בחיים. הואיל ורובצת עליה ערווה אחרת, אין הוא יכול לייבמה, והיא פטורה ממצוות ייבום - ואף אינה נזקקת לחליצה, שהיא החלופה לייבום.

צרה וצרת צרה:

נניח שהאח המנוח היה נשוי, מלבד בתו של האח הנותר, גם לאישה נוספת - היא הנקראת 'צרה'. אם אחת מאלמנותיו של המת בלא ילדים הייתה ערווה, אף הצרה פטורה, ודבר זה נלמד מן הפסוק.

ולא זו בלבד: אם התייבמה אותה צרה לאח שלישי, שאין לו כל קשרי ערווה בפרשה זו והוא אינו נושא את בת האח, ולאותו אח יש אישה נוספת, ומת - נקראת האישה הנוספת 'צרת צרה', ואף היא פטורה. וכך הדבר נמשך והולך עד אינסוף, הכל לפי מספר האחים.

משנתנו מונה חמש עשרה נשים שיכולות להיות ערווה, ובשל כך פטורות הן עצמן מן הייבום, וכן צרותיהן - הנשים הנשואות עמן לאותו בעל - וצרות צרותיהן, וכן הלאה.

לשון המשנה:

"חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם" - חמש עשרה נשים אלו פוטרות, כלומר גורמות לכך שלא יחול חיוב ייבום או חליצה על צרותיהן ועל צרות צרותיהן, עד אינסוף, הכל לפי מספר האחים.

ואלו הן:

בתו - בתו של האח הנותר בחיים.
בת בתו - בתה של בתו.
בת בנו - בתו של בנו.
שלוש אלו עוסקות בצאצאים שנולדו לו שלא מאשתו, אלא מאישה שהיה לו עמה קשר מזדמן וילדה על בסיס זה - ואף על פי כן הן ערווה עליו.
בת אשתו
בת בנה
בת בתה
שלוש אלו, אף שאינן ילדיו הביולוגיים אלא צאצאי אשתו, אף הן ערווה עליו.
חמותו - אם אשתו.
אם חמותו - אמה של חמותו.
אם חמיו - אמו של חמיו.
אחותו מאמו - אחותו מצד אמו, ולא מצד אביו. חובת הייבום חלה רק כלפי אח מן האב, ולפיכך מדובר באח מן האב שנשא את אחותו של האח הנותר מצד אמה - נישואין המותרים לו, שכן אין היא קרובתו אלא אחות אחיו מאמה. אך משמת, אין האח הנותר יכול לייבמה, שהרי היא אחותו.
אחות אמו
אחות אשתו
אשת אחיו מאמו - אשת אח שהוא אחיו מצד אמו בלבד. לאחר שהתאלמנה ממנו נישאה לאחיו מצד אביו, ומשמת זה אין הוא יכול לייבמה, שהרי היא יבמתו מכוח אח אחר מצד אמו.
אשת אחיו שלא היה בעולמו - אח שלא חי עמו בעולם בעת ובעונה אחת, כגון שהאח הנותר נולד לאחר פטירת אחיו. התורה דורשת ששני האחים יחיו יחד בעולם, ולפיכך אין הנולד אחר כך כשר לייבום, ואשת אחיו ערווה גמורה עליו.
כלתו - אשת בנו.

כל אלו, כלשון המשנה, פוטרות את צרותיהן ואת צרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם, לפי מספר האחים.

מקרים שבהם הצרה מותרת:

בכל מערכות הצרות הללו, שבהן מת האח והניח אישה אחת שהיא ערווה כלפי אחיו ואישה נוספת שהיא צרתה, ישנם מקרים שבהם הצרות מותרות:

מתה: הערווה מתה לפני שמת בעלה.
מיאנה: קידושיה עם האח המת היו מדרבנן, ועשתה מיאון המפקיע את קידושי דרבנן.
נתגרשה: התגרשה מאחיו.
נמצאת איילונית: נמצאה אישה שאינה מסוגלת להביא ילדים.

בכל המקרים הללו הצרות מותרות, שכן אינן צרת ערווה בשעת מיתת האח. משמת האח והותיר את הצרה ליפול לייבום, שוב אין היא צרת ערווה, ולפיכך היא מותרת להתייבם.

ובאשר לאיילונית: איילונית אינה בת קיום למצוות ייבום, ואין היא נחשבת כמי שנמצאת כלל בפרשת הייבום. ממילא אין הצרה נחשבת צרתה של מי ששייכת בפרשה זו, ולפיכך הצרה מותרת.

המשנה מסיימת וקובעת שאין לומר במקרים של חמותו, אם חמותו ואם חמיו שנמצאו איילוניות או שמיאנו. שהרי מעצם הגדרתן היו להן ילדים - שבזאת נעשו חמות, אם חמות ואם חם - ולכן אינן יכולות להיות איילוניות. וכן לעניין מיאון: קידושין דרבנן חלים רק בקטנה שעדיין לא הגיעה לגיל מצוות, ומכיוון שכבר היו להן ילדים, שוב אין הן קטנות. לפיכך מקרים אלו אינם רלוונטיים לגביהן.

לסיכום: במשנה זו למדנו את יסוד הפטור של 'צרת ערווה': אלמנה שהיא ערווה על האח הנותר פטורה מן החליצה ומן הייבום, ועמה פטורות צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם. מנינו את חמש עשרה הנשים שבהן אמור הדין, ועמדנו על המקרים שבהם פוקע הפטור - מתה, מיאנה, נתגרשה או נמצאת איילונית - ועל שלוש הנשים שבהן אין מקרים אלו שייכים כלל.

המאמר המקורי

אות יבמות א:א

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְאֵלּוּ הֵן, בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ, בַּת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בְּנָהּ, וּבַת בִּתָּהּ, חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו, אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וַאֲחוֹת אִמּוֹ, וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ, וְכַלָּתוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְכֻלָּן אִם מֵתוּ, אוֹ מֵאֲנוּ, אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְלוֹנִיּוֹת, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת. וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר בַּחֲמוֹתוֹ וּבְאֵם חֲמוֹתוֹ וּבְאֵם חָמִיו שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְלוֹנִיּוֹת אוֹ שֶּׁמֵּאֵנוּ: Fifteen categories of women constitute familial relations that are forbidden as incestuous, and consequently, these women exempt their rival wives and the rival wives of their rival wives from ḥalitza and from levirate marriage forever, i.e., they also exempt rival wives of rival wives of rival wives, and so on. And these women are: The daughter of the yavam, i.e., the deceased brother had married a daughter of his brother, which means that when he died childless, his brother’s own daughter came before her father for levirate marriage, and therefore she is exempt. And the same applies if the deceased brother’s widow is the daughter of the daughter of the yavam, or if she is the daughter of his son, or the daughter of his wife. And similarly, if the yevama is the daughter of the son of the wife of her yavam or the daughter of his wife’s daughter, or if she is the mother-in-law of her yavam, or his mother-in-law’s mother, or his father-in-law’s mother, then she is exempt from ḥalitza and levirate marriage. The mishna continues its list of close relatives. If the yevama is the maternal half sister of the yavam, or if she is the sister of his mother, or his wife’s sister, then she is exempt from both ḥalitza and levirate marriage Or if she was the wife of his maternal half brother, and after this brother died or divorced his wife, she married another of his father’s brothers, who was not her relative, and this brother died, she is exempt. In this case, the obligation to enter into levirate marriage should be incurred by the surviving brother, but since she was previously the wife of his maternal brother, she is exempt. And the same applies to the wife of a brother with whom he did not coexist, i.e., the wife of a man who died before his brother was born. As will be explained, the obligation of levirate marriage does not apply to the yavam in this case. Since levirate marriage does not apply to him, the yevama remains forbidden to him as his brother’s wife. And the last case is if one’s yevama had previously been his daughter-in-law, and after his son had died one’s brother married her, before he too passed away. These fifteen women exempt their rival wives and the rival wives of their rival wives from ḥalitza and levirate marriage forever. § And with regard to all of these women listed as prohibited relations, these halakhot apply only if they were married to the deceased brother until the time of his death. However, this is not the case if they died during the deceased brother’s lifetime, or if they refused their husbands when they were minors. This refusal is referring to the decree of the Sages that a girl under the age of twelve whose father is no longer alive may be married off by her mother or brothers. However, this marriage is not final, as she can terminate it by performing an act of refusal, i.e., by declaring, while still a minor, that she does not desire this marriage. In this case, the marriage is annulled retroactively and she is considered as though she were never married at all. Or if those women were divorced by their husband, the deceased brother, or were found to be a sexually underdeveloped woman [aylonit], i.e., a woman who is so underdeveloped that she is not considered a woman in the full sense, these halakhot do not apply. Her marriage is considered a mistaken marriage and is null and void. In all these cases their rival wives are permitted, as the exemption for rival wives of forbidden relatives applies only when the forbidden relative was the brother’s wife at the time of his death, when the halakhot of levirate marriage came into effect. § And the mishna comments that the language of this principle is imprecise, as you cannot say with regard to his mother-in-law and with regard to his mother-in-law’s mother and with regard to his father-in-law’s mother that they were found to be an aylonit, as an aylonit is sterile and therefore cannot become a mother or a mother-in-law. Nor is the mishna precise when it states: Or refused, as refusal applies only to minors, who cannot give birth.