טבול יום פרק ג משנה א: הבועה שבדופן החבית

טבול יום, פרק ג, משנה א. המשנה עוסקת בחבית שהיא כלי חרס. כשהיו צורפים את החרס בכבשן, קרה לא מעט שנוצרה בועה בדופן הכלי: חלל ריק היושב בתוך עובי הטיט.

בועה כזו עלולה להינקב בשני כיוונים. נקב אחד נפתח כלפי פנים, ודרכו נכנס המשקה המונח בכלי וממלא את החלל, ונקב שני נפתח כלפי חוץ, ופותח למשקה דרך לצאת מן הכלי לגמרי. וזה מה שהמשנה באה לקבוע: האם המשקה שבחלל הבועה מצטרף לחטיבה אחת עם המשקה שבחבית, כך שטומאה שנגעה בו בחלל עוברת לכל מה שבפנים?

שני הנקבים זה מול זה

פותחת המשנה: "הבועה שבחבית שניקבה, בין מבפנים בין מבחוץ", כלומר נקב מצד פנים ונקב מצד חוץ, "בין מלמעלה בין מלמטה", בין שהנקבים גבוהים ובין שהם נמוכים, "זה כנגד זה", כל זמן ששניהם מכוונים זה מול זה ועומדים באותו גובה. במקרה כזה, אם אדם שהוא אב הטומאה נגע במשקה דרך הנקב החיצון, הדין הוא "טמא באב הטומאה וטמא באוהל המת". הטומאה עוברת, והמשקה שבחבית נטמא. ואותה חבית נטמאת גם אם עמדה תחת גג אחד עם המת.

הנקב הפנימי למטה והחיצון למעלה

ממשיכה המשנה אל "הפנימי מלמטה והחיצון מלמעלה", מקרה שבו הנקב הפונה פנימה הוא הנמוך מבין השניים, והנקב הפונה חוצה הוא הגבוה. גם בצירוף הזה, אב הטומאה הנוגע במשקה בנקב החיצון נוגע במשקה שעומד גבוה מן המקום שבו החלל מקבל מן הכלי, ומשקה כזה נחשב מחובר למה שבפנים. ומכאן הדין: "טמא באב הטומאה וטמא באוהל המת". הטומאה שאב הטומאה מעביר פושה בכל מה שבחבית, ואם נמצאה החבית תחת כיסוי אחד עם המת, גם כל תכולתה מקבלת טומאה.

הנקב הפנימי למעלה והחיצון למטה

נשאר עוד צירוף אחד, "הפנימי מלמעלה והחיצון מלמטה": הנקב המוליך אל תוך הכלי הוא העליון, והנקב המוליך אל החוץ הוא התחתון. כאן אב הטומאה המושיט ידו למשקה שבנקב החיצון נוגע במקום הנמצא למטה מן המקום שבו מתחבר החלל אל הכלי. לפיכך הדין משתנה: "טהור באב הטומאה". נגיעה זו אינה מטמאת את מה שבחבית. ועם זאת מוסיפה המשנה "וטמא באוהל המת". טומאת אוהל אינה פועלת בדרך שמשקה אחד מעביר טומאה למשקה אחר, ולכן חבית כזו, כשהיא מכוסה יחד עם המת, טמאה כמו כל חבית אחרת.

שלושת המקרים יחד נותנים לנו קנה מידה ברור. הכול תלוי במקומו של הנקב החיצון ביחס לפנימי. כשהנקודה שהאדם הטמא נוגע בה עומדת בגובה הפתח אל תוך החבית או למעלה ממנו, המשקה שם אחד עם המשקה שבפנים והטומאה עוברת. כשהיא נמצאת למטה מאותו פתח, הנגיעה נשארת בחוץ, והחבית נשארת טהורה.