תענית, פרק ב', משנה י'. המשנה פותחת וקובעת: "אין גוזרין תענית על הציבור בראש חודש, בחנוכה ובפורים" - בימים אלו אין גוזרים תענית ציבור לכתחילה.
סדרת תעניות שכבר החלה:
אם כבר התחילו בסדרה של תעניות, ואחת מהן נופלת באחד מן הימים הללו - ראש חודש, חנוכה או פורים - "אין מפסיקין", אלא מתענים אף בימים אלו. זו דעתו של רבן גמליאל.
סייגו של רבי מאיר:
רבי מאיר מסייג את הדברים: אף על פי שאמר רבן גמליאל שאין מפסיקים את סדרת התעניות כאשר היא חלה בראש חודש, בחנוכה או בפורים, "מודה היה שאין משלימין" - אין מתענים את היום כולו עד סופו, אלא פורצים את התענית במהלכו.
תשעה באב שחל בערב שבת:
הוא הדין בתשעה באב שחל ביום שישי. בלוח השנה הקבוע שלנו אין הדבר אפשרי, אך בימים שבהם קידשו את החודש על פי ראיית עדים ולא היה לוח קבוע, יכול היה תשעה באב לחול בערב שבת. אף במקרה זה, לדעת רבי מאיר אין משלימים את התענית, אלא מפסיקים אותה עם התקרב השבת, כדי שלא ייכנסו לשבת מתוך רעב.
להלכה: אין פוסקים כרבי מאיר, אלא כאשר מוטלת חובת הצום - מתענים את היום כולו עד סופו. והוא הדין בתשעה באב שחל בערב שבת.