תענית, פרק ב', משנה ט'. המשנה קובעת כי אין גוזרין תענית על הציבור באופן שיום התענית הראשון בסדרה ייפול ביום חמישי, אלא לעולם פותחים ביום שני.
טעם הדבר - שלא להפקיע את השערים:
החשש הוא מפני העלאת המחירים. ביום חמישי נוהגים אנשים לקנות כמויות גדולות, שכן הם קונים הן לסעודה שבסיום התענית והן לצורכי השבת הבאה למחרת. החנוונים, בראותם קנייה מרובה זו, עלולים להסיק כי ימי תענית עומדים לבוא, ולהעלות את המחירים. אך משהתענו כבר ביום שני, יודעים החנוונים שריבוי הקנייה נובע מסדרת התעניות בלבד.
סדר התעניות:
שלוש התעניות הראשונות - שני, חמישי ושני.
שלוש התעניות השניות - חמישי, שני וחמישי, שכן בהן כבר אין חשש להפקעת השערים.
דעת רבי יוסי:
רבי יוסי חולק וסובר: כשם שאין סדרת התעניות הראשונה מתחילה בחמישי, כך גם הסדרה השנייה וכן הסדרה האחרונה אינן מתחילות בחמישי, אלא כולן פותחות ביום שני.
לסיכום: במשנה זו למדנו שאין פותחים בגזירת תענית ציבור ביום חמישי, מחשש שיסיקו החנוונים מריבוי הקנייה לסעודת סיום התענית ולצורכי שבת שימי תענית באים, ויפקיעו את השערים. לפיכך סדר שלוש התעניות הראשונות הוא שני, חמישי ושני, והשניות - חמישי, שני וחמישי; ולדעת רבי יוסי, אף השניות והאחרונות אינן פותחות בחמישי.