ברוכים הבאים למסכת תענית. המסכת עוסקת בדיני התעניות, וחלק גדול מן הדיון שבה סובב סביב מצבים של עצירת גשמים - עניין שנותר רלוונטי בארץ ישראל עד ימינו. תהליך זה יתואר ברובה של המסכת.
אולם פתיחתה של המסכת עוסקת דווקא בתפילות הגשם, ובהן שני עניינים נפרדים:
הזכרה - אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שהיא הזכרת גבורות השמים: גבורתו של הקדוש ברוך הוא המתגלה בגשם.
שאלה - הבקשה על הגשם באמירת "ותן טל ומטר" בהמשך תפילת שמונה עשרה, המתחילה בזמן מאוחר יותר.
לשון המשנה:
"מאימתי מזכירין גבורות גשמים?" - מאימתי מתחילים להזכיר את גבורות השמים, היא אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם"?
שיטת רבי אליעזר:
רבי אליעזר אומר: "מיום טוב הראשון של חג" - מן היום הראשון של סוכות. שיטתו נלמדת מנטילת הלולב: הלולב בא אף הוא לרצות על הגשם ועל המים, שעליהם נידונים בסוכות. וכשם שנטילת הלולב מתחילה ביום הראשון של סוכות, כך מזכירים גבורות שמים באמירת "משיב הרוח" כבר בתפילת היום הראשון של החג.
שיטת רבי יהושע:
רבי יהושע אומר: "מיום טוב אחרון של חג" - מן היום האחרון של סוכות, הוא שמיני עצרת, וכך נוהגים למעשה.
המשא ומתן שביניהם:
"אמר לו: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג" - הגשם בזמן סוכות סימן קללה הוא, שכן הוא מונע מאיתנו את קיום מצוות ישיבה בסוכה, ואם כן "למה מזכיר?"
השיב לו רבי אליעזר: "אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר" - לא אמרתי שיש לבקש גשם באמירת "ותן טל ומטר" בסוכות, אלא "להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו" - להזכיר בלבד, שירדו הגשמים בבוא זמנם הראוי, לאחר סוכות.
השיב לו רבי יהושע: "אם כן לעולם יהא מזכיר" - אם כך הוא, יש להזכיר לאורך כל השנה כולה שהקדוש ברוך הוא מוריד גשם בזמנו הראוי, שהוא לאחר סוכות.
ואכן סבור רבי אליעזר שמצד עצם העניין ניתן היה להזכיר "משיב הרוח" בכל ימות השנה. אלא שיש להתחיל בכך מתחילת סוכות, לפי שראוי להקדים את ענייני השבח והריצוי אל הבקשה. על כן תחילה מזכירים את גבורתו של הקדוש ברוך הוא בגשמים, ולאחר סוכות מתחילים לבקש על הגשם.
לסיכום: במשנה זו למדנו את ההבחנה שבין הזכרת גבורות גשמים ("משיב הרוח ומוריד הגשם") לבין השאלה והבקשה על הגשם ("ותן טל ומטר"), ואת מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע בזמן תחילת ההזכרה: לדעת רבי אליעזר מיום טוב הראשון של החג, כנטילת הלולב הבאה לרצות על המים, ולדעת רבי יהושע - שכן הלכה למעשה - מיום טוב האחרון של החג, לפי שהגשמים בסוכות סימן קללה הם. ולמדנו את היסוד העולה מדברי רבי אליעזר: הקדמת השבח והריצוי לבקשה.