מסכת סוכה נפתחת בפרק א', משנה א'. שני הפרקים הראשונים עוסקים בדיני הסוכה עצמה, ואילו המשך המסכת מתחלק כך:
פרקים א' - ב': דיני הסוכה עצמה.
פרק ג': דיני ארבעת המינים - אתרוג, לולב, הדסים וערבות.
פרקים ד' - ה': ההלכות הנוגעות לימי הסוכות בבית המקדש.
"סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה - פסולה":
סוכה הגבוהה יותר מעשרים אמה פסולה. טעמו של תנא קמא הוא שהסוכה צריכה להיות מבנה ארעי ולא מבנה קבע, ואילו מבנה הגבוה למעלה מעשרים אמה מחייב בנייה מוצקה יותר, עד שהוא נעשה מבנה קבוע - ולפיכך אינו כשר.
רבי יהודה, לעומת זאת, מכשיר סוכה אף שהיא גבוהה מעשרים אמה, שכן לשיטתו "סוכה דירת קבע בעינן" - הסוכה נדרשת להיות מבנה קבוע. ומשום כך, אף בגובה כזה היא כשרה, שהרי מעצם הגדרתה עליה להיבנות כמבנה קבוע.
שאר הפסולים שבמשנה:
"ושאינה גבוהה עשרה טפחים" - זהו השיעור המזערי; סוכה שאין בגובהה עשרה טפחים פסולה.
"ושאין לה שלוש דפנות" - סוכה שאין לה שלוש דפנות פסולה.
"ושחמתה מרובה מצילתה" - אם השמש הנכנסת מרובה על הצל הנוצר מן הסכך, פסולה.
המילה "פסולה" שבמשנה מוסבת אפוא על כל המקרים: גובה של פחות מעשרה טפחים, היעדר שלוש מחיצות שלמות, וחמה מרובה מצל.
שלוש דפנות - כיצד?
הגמרא מבארת שיש מצבים שבהם הסוכה כשרה אף בפחות משלוש דפנות שלמות, ולמדים זאת מהלכה למשה מסיני:
שני כתלים ניצבים: נוטלים קרש שרוחבו מעט יותר מטפח ומעמידים אותו בתוך שלושה טפחים לאחד הכתלים. הטפח והתוספת שעימו, יחד עם המרווח שהוא פחות משלושה טפחים - הנחשב סגור מדין לבוד - מצטרפים לארבעה טפחים. כיוון שדופן הסוכה שיעורה שבעה טפחים, ארבעה טפחים הם רובה של דופן, ודי בכך שייחשב כשלוש דפנות.
שני כתלים מקבילים: נוטלים קרש שרוחבו מעט יותר מארבעה טפחים ומעמידים אותו בתוך שלושה טפחים לאחד הכתלים. ארבעת הטפחים ומעט יותר, בצירוף המרווח שהוא פחות משלושה טפחים מדין לבוד, יוצרים דופן שלמה של שבעה טפחים.
בשני המקרים הללו נדרשת בפרצה צורת הפתח, ורק בעשייתה תהיה הסוכה כשרה.
"סוכה ישנה":
סוכה שהייתה עומדת כבר קודם לכן, ולא נעשתה לשם סוכה אלא לצורך אחר - כגון מקום מוצל מפני השמש בחודשי הקיץ. בית שמאי פוסלים, שכן לשיטתם יש לעשות את הסוכה לשם מצוות סוכה; ובית הלל מכשירים, ודי בכך שנעשתה לשם צל ואין היא צריכה להיעשות לשם המצווה.
"ואיזו היא סוכה ישנה? כל שעשאה קודם לחג שלושים יום" - העושה את סוכתו יותר משלושים יום לפני החג, מניחים שלא עשאה לשם החג אלא לצל בעלמא, ובזה נחלקו בית שמאי ובית הלל.
"ואם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה - כשרה" - אף אם עשאה חודשים רבים לפני סוכות, כיוון שעשאה לשם מצוות סוכה, כשרה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את פסולי הסוכה - גובה למעלה מעשרים אמה (לדעת תנא קמא, שסוכה דירת ארעי בעינן, ובניגוד לרבי יהודה המכשיר), גובה של פחות מעשרה טפחים, היעדר שלוש דפנות וחמתה מרובה מצילתה. עמדנו על דין לבוד וצורת הפתח בשני כתלים ניצבים ובשני כתלים מקבילים, ועל מחלוקת בית שמאי ובית הלל בסוכה ישנה - סוכה שנעשתה יותר משלושים יום קודם החג ושלא לשם מצווה.