סוטה פרק ה' משנה א': המים משפיעים על הנואף והאיסור על שניהם

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

סוטה, פרק ה', משנה א':

המשנה שלפנינו עוסקת בשני עניינים: השפעת המים המרים על הנואף, ואיסורה של האישה על שניהם - על הבעל ועל הבועל.

השפעת המים על הנואף:

"כשם שמים בודקין אותה" - כשם שאותם מים מרים של סוטה בודקים אותה ומבררים את דינה, ובכוחם להמיתה, "כך המים בודקין אותו" - כך משפיעים המים אף על הנואף. במילים אחרות, אין הוא יוצא נקי, ואף הוא ימות מן המים.

"שנאמר: ובאו" - מן הוי"ו היתרה שבמילה "ובאו" ("ואלו יבואו לתוכה", אותם מים) לומדים שההשפעה חלה גם על הנואף - לא על הבעל, אלא על הנואף, בנוסף לנואפת.

האיסור על הבועל:

"כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל" - כשם שהנואפת נאסרת על בעלה, כך היא נאסרת אף על הבועל. כלומר, אם התגרשה או שמת בעלה, אין היא יכולה להינשא לבועל. "שנאמר: נטמאה ונטמאה" - הוי"ו היתרה מלמדת שהדין חל גם על הבועל. "דבר רבי עקיבא" - זו שיטתו של רבי עקיבא.

המקור לדין - שתי דרכי דרשה:

"אמר רבי יהושע: כך היה דורש זכריה בן הקצב" - זכריה בן הקצב הסכים לשיטת רבי עקיבא, שהוי"ו היתרה היא המלמדת לכלול את שניהם: הן לעניין השפעת המים על הנואף, הן לעניין היותה אסורה לו.
"רבי אומר" - לדעת רבי, המקור לכך שהיא נאסרת גם על בעלה וגם על הבועל אינו מן הוי"ו היתרה, אלא מן הכפילות שבלשון הפרשה: "שני פעמים אמורים בפרשה" - "אם נטמאה" נאמר פעמיים, "אחד לבעל" - האחד מלמד שנאסרה על בעלה, "ואחד לבועל" - והשני מלמד שנאסרה על הבועל.

לסיכום: במשנה זו למדנו שבדיקת המים המרים ואיסור האישה אינם מוגבלים לנואפת ולבעלה בלבד, אלא חלים אף על הנואף. לדעת רבי עקיבא, וכן דרש זכריה בן הקצב, הדבר נלמד מן הוי"ו היתרה שבמילים "ובאו" ו"ונטמאה"; ולדעת רבי, הדבר נלמד מכפילות הלשון "אם נטמאה" שבפרשה - אחד לבעל ואחד לבועל.

המאמר המקורי

אות סוטה ה:א

כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה) וּבָאוּ, וּבָאוּ. כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל, כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) נִטְמְאָה, וְנִטְמָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ הָיָה דוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶן הַקַּצָּב. רַבִּי אוֹמֵר, שְׁנֵי פְעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה אִם נִטְמְאָה נִטְמָאָה, אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל: Just as the water evaluates her fidelity, so too, the water evaluates his, i.e., her alleged paramour’s, involvement in the sin, as it is stated: “And the water that causes the curse shall enter into her” (Numbers 5:24), and it is stated again: “And the water that causes the curse shall enter into her and become bitter” (Numbers 5:27). It is derived from the double mention of the phrase “and…shall enter” that both the woman and her paramour are evaluated by the water. Furthermore, prior to her drinking the water, just as she is forbidden to her husband, so too is she forbidden to her paramour, because in contrast to the verse stating: “Is defiled [nitma’a]” (Numbers 5:14), a superfluous conjoining prefix vav is added to a later verse, rendering the phrase: “And is defiled [venitma’a]” (Numbers 5:29). The addition indicates another prohibition, that of the woman to her paramour. This is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yehoshua said: That was how Zekharya ben HaKatzav would interpret it, i.e., he also derived from the superfluous vav that the woman is forbidden to her paramour. Rabbi Yehuda HaNasi says an alternate source: The two times that the defilement of the wife is stated in the passage, namely: “And he warns his wife, and she is defiled” (Numbers 5:14), and the later verse: “When a wife, being under her husband, goes astray and is defiled” (Numbers 5:29), indicate that her defilement results in two prohibitions. One is that she is forbidden to her husband and one is that she is forbidden to her paramour.