סוטה, פרק ג', משנה א'. משנה זו ממשיכה בתיאור תהליכה של מנחת הסוטה. כפי שהזכרנו, האישה מביאה את המנחה, או שבעלה מביא אותה, בכפיפה מצרית. כעת מתארת המשנה את שלבי נתינת המנחה והנפתה.
סדר נתינת המנחה והנפתה:
"היה נותן מנחתה מתוך כפיפה מצרית" - הבעל, שהוא המביא את המנחה, נוטל את מנחת הסולת מתוך הכפיפה.
"ונתן לתוך כלי שרת" - הוא נותן אותה בכלי שרת, בכלי קדוש, לצורך פעולת התנופה. מנחה זו טעונה תהליך של תנופה והנפה.
"ונתן על ידה" - את הכלי שהמנחה בתוכו הוא מניח על ידיה של האישה.
"וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה" - הכהן מניח את ידו מלמטה, מתחת לידה, ומניף עמה יחד.
מדוע שניהם מניפים כאחד?
מן הפסוק יש רמז שהבעלים - האדם שהמנחה מוקרבת עבורו - צריך לעשות את התנופה, וכן אף הכהן. לפיכך שניהם שותפים בהנפת המנחה מעלה ומטה והלוך ושוב.
לסיכום: במשנה זו למדנו את סדר הנפת מנחת הסוטה - העברת הסולת מן הכפיפה המצרית אל כלי שרת, נתינת הכלי על ידי האישה, והנחת יד הכהן מתחת לידה - וכן את הטעם לשיתופם של שניהם בתנופה: משום שהן הבעלים והן הכהן נדרשים להניף.
בחלק הבא נמשיך בסדר הקרבתה של מנחת הסוטה.