במשנה הקודמת שנינו את דבריהם של רבי חנינא סגן הכהנים ושל רבי עקיבא. רבי חנינא סגן הכהנים לימד כי בשר קרבן שהוא שלישי לטומאה מותר לשורפו יחד עם בשר קרבן שהוא ראשון לטומאה, אף על פי שבכך תעלה דרגת טומאתו של השלישי ויהפוך לשני לטומאה. רבי עקיבא הרחיב זאת וקבע כי בשמן של קודש ניתן אף להעלות שתי דרגות - משלישי לטומאה עד ראשון לטומאה.
דברי רבי מאיר:
משני מאמרים אלו נלמדת ההלכה שבמשנתנו, וזו אף הסיבה שהובאה ההלכה שבמשנה הקודמת - משום שהיא נוגעת לערב פסח. אמר רבי מאיר: "מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח" - מדבריו של רבי חנינא סגן הכהנים ומדבריו של רבי עקיבא למדנו הלכה זו.
תרומה, הניתנת לכהן, אינה נאכלת אלא בטהרתה ולא כשהיא טמאה. וקובע רבי מאיר כי בערב פסח, בשעה ששורפים את החמץ, מותר לשרוף תרומה טהורה - הראויה עדיין לאכילה - יחד עם תרומה טמאה, אף על פי שבתהליך זה תיטמא התרומה הטהורה.
טעמו של רבי מאיר: כשם שלא חששנו בבשר הקרבן להעלאת דרגת טומאתו, משום שבין כה וכה עומד הוא לשריפה ואין הדבר משנה לנו, כך גם כאן - מאחר שהתרומה הטהורה עומדת להישרף מחמת החמץ בפסח, שוב אין נפקא מינה בכך שהיא תיטמא.
השגת רבי יוסי:
רבי יוסי חלק עליו ואמר: "אינה היא המידה" - אין המידות שוות ואין המקרים דומים זה לזה. במקור הלימוד, בבשר הקרבן, מדובר בדבר שהיה טמא מלכתחילה; ואילו כאן התרומה טהורה לגמרי. אפשר שהקלו לשרוף את בשר הקרבן עם דבר שדרגת טומאתו חמורה יותר דווקא משום שכבר הייתה בו דרגה כלשהי של טומאה - אמנם לא אותה דרגה, אך טמא היה. מה שאין כן בתרומה, שאף שעליה להישרף מחמת החמץ, מבחינת דיני תרומה וטהרה אין בה טומאה כלל, ולפיכך ייתכן שאף בערב פסח אין לשורפה יחד עם תרומה טמאה.
מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע:
רבי יוסי ממשיך בקו הגיונו ומביא את מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע, והוא מצטטה בעיקר בשל הנקודה שבה שניהם מסכימים לדעתו: תרומה טהורה ותרומה טמאה בערב פסח - יש לשורפן בנפרד, ואין שורפים אותן יחד.
ובמה נחלקו? בתרומה תלויה, שיש ספק אם נטמאה, שבאה להישרף יחד עם תרומה טמאה. במקרה זה השריפה נובעת מעניין של טומאה - אמנם טומאה בכוח בלבד, אך עדיין עניין של טומאה:
רבי אליעזר: אף בספק טומאה יש לשורפן בנפרד, שכן אין להביא את התלויה לידי טומאה ודאית ובּרוּרה.
רבי יהושע: מותר לשורפן יחד, שכן אף התרומה שהיא ספק עומדת להישרף מחמת פוטנציאל הטומאה שבה; ומכיוון שכך, ניתן לשורפה אף שבאותה שעה תיעשה טמאה ודאי.
אולם אף רבי יהושע מודה, מדגיש רבי יוסי, שבתרומה טהורה לגמרי אין לשורפה בערב פסח יחד עם תרומה טמאה.
לסיכום: במשנה זו למד רבי מאיר מדברי רבי חנינא סגן הכהנים ורבי עקיבא ששורפים תרומה טהורה עם הטמאה בפסח, שהרי ממילא היא עומדת לשריפה מחמת החמץ. רבי יוסי השיב "אינה היא המידה", שכן שם היה הדבר טמא מלכתחילה, ואילו כאן התרומה טהורה לחלוטין. ראיה לדבריו הביא ממחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע בתרומה תלויה, שמתוכה עולה כי בתרומה טהורה גמורה מודים הכול שאין שורפים אותה עם הטמאה.