נדרים פרק שביעי, משנה ט. משנה זו עוסקת בנדר שבו אוסר הבעל על אשתו ליהנות ממנו, כאשר חלות הנדר תלויה בתנאי - אם תלך לבית אביה, ובאיזה פרק זמן.
המקרה הראשון - "שאת נהנית לי עד הפסח, אם תלכי לבית אביך עד החג":
אנו עומדים לפני הפסח, והבעל אומר לאשתו שאין היא רשאית ליהנות ממנו עד זמן הפסח, אם תלך לבית אביה במשך כל התקופה שעד סוכות - כלומר, אם תבקר בבית אביה בין עתה ובין החג, אף שזמן זה מאוחר לפסח.
הלכה לפני הפסח: בכך הפעילה את תוקפו של הנדר, ולפיכך היא אסורה בהנאתו עד הפסח, שכן זהו גדר הנדר - איסור הנאה עד הפסח.
הלכה לאחר הפסח: אף הליכה זו מפעילה את הנדר, והיא עוברת ב"בל יחל דברו". אם נהנתה מבעלה קודם לכן, לפני הפסח, עדיין לא הופעל הנדר באותה שעה; הוא הופעל רק בהליכתה שלאחר הפסח וקודם לסוכות. נמצא שאותה הליכה לבית אביה לאחר הפסח היא העבירה של "בל יחל דברו", כלומר חילול הדיבור והפרת הנדר. ראוי לציין כי אין זה דיבורה שלה אלא דיבורו של בעלה, ואף על פי כן היא בעבירה של הפרת נדר: אסורה הייתה ליהנות מבעלה, אך בפועל עברה על כך רק משעה שהפעילה את הנדר בהליכתה שלאחר הפסח.
גזירת חכמים:
הגמרא מבארת שמדרבנן אסור לה ליהנות. במקרה שבו טרם נהנתה מבעלה, אסור לה ליהנות ממנו עד הפסח, גזירה מפני החשש שמא תלך לבסוף לאחר הפסח. לפיכך אין היא יכולה לומר: "אהנה עתה, ולא אלך לאחר הפסח", שכן קיים חשש שתלך לאחר הפסח ותפעיל בכך את הנדר. המקרה השני שבמשנתנו עוסק דווקא במי שכבר נהנתה ולאחר מכן הפעילה את הנדר - שאז היא בעבירה על הנדר.
המקרה השני - "שאת נהנית לי עד החג, אם תלכי לבית אביך עד הפסח":
כאן אומר הבעל שהיא אסורה ליהנות ממנו עד סוכות, אם תלך לבית אביה עד הפסח.
הלכה לפני הפסח: הפעילה את הנדר בהליכתה, ולפיכך אסורה ליהנות ממנו עד סוכות.
הליכה לאחר הפסח: מותרת בה, שהרי התנאי עצמו נאמר רק על הליכה לבית אביה שלפני הפסח. לאחר הפסח רשאית היא לילך לבית אביה, ואין בכך הפעלה של דבר.
לסיכום: במשנה זו למדנו שני נוסחי נדר על תנאי: כשזמן איסור ההנאה קצר מזמן התנאי ("עד הפסח... אם תלכי עד החג") - הליכה שלפני הפסח מפעילה את הנדר ואוסרתה בהנאה עד הפסח, והליכה שלאחר הפסח מעמידה אותה בעבירת "בל יחל דברו"; ומדרבנן נאסרה עליה ההנאה מלכתחילה, גזירה שמא תלך לאחר הפסח. וכשזמן איסור ההנאה ארוך מזמן התנאי ("עד החג... אם תלכי עד הפסח") - הליכה שלפני הפסח אוסרתה בהנאה עד סוכות, ואילו לאחר הפסח מותרת היא לילך לבית אביה.