נזיר פרק ט', משנה ה' - המשנה האחרונה של מסכת נזיר. משנה זו עוסקת במעמדו של שמואל הנביא: האם נחשב לנזיר אם לאו.
המשנה פותחת: "נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי" - לדעת רבי נהוראי היה שמואל נזיר. לקביעה זו יש השלכה הלכתית למעשה: האומר "הריני כשמואל", אם סוברים ששמואל היה נזיר, הרי דבריו נדר של נזירות.
מקורו של רבי נהוראי:
רבי נהוראי נסמך על לשון נדרה של חנה, אמו של שמואל, שאמרה שאם ייוולד לה בן "ומורה לא יעלה על ראשו". ומהי משמעות המילה "מורה"? המשנה לומדת זאת בגזרה שווה:
"נאמר בשמשון" - המלאך אמר לאמו של שמשון שלא יעלה מורה על ראשו, לפי שהוא עתיד להיות נזיר. שם הכוונה לתער, וכל העניין הוא עניין נזירות.
"ונאמר בשמואל מורה" - חנה נקטה באותה לשון עצמה.
"מה מורה האמור בשמשון נזיר, אף מורה האמור בשמואל נזיר" - כשם ש"מורה" בשמשון פירושו תער ומשמעו נזירות, כך "מורה" בשמואל פירושו תער, לומר שאף הוא נועד להיות נזיר.
שיטת רבי יוסי:
רבי יוסי חולק: "אמר רבי יוסי: אין מורה אלא של בשר ודם" - אין פירוש "מורה" תער, אלא מורא ופחד, והכוונה למורא של בני אדם. הכתוב בא לומר ששמואל יהיה נטול פחד, מי שאינו מתיירא מאיש: הוא יכול לעמוד מול העולם כולו, מול כל ישראל, ואף מול מלך עמלק.
תשובת רבי נהוראי:
"אמר לו רבי נהוראי" - כיצד ניתן לפרש שלא היה עליו מורא בשר ודם? והלא כבר נאמר בכתוב, בשעה שנצטווה שמואל לצאת ולמשוח יורש לשאול מבית ישי: "ויאמר שמואל: איך אלך ושמע שאול והרגני" - "שכבר היה עליו מורא של בשר ודם". הרי ששמואל אכן חשש משאול, ואי אפשר לומר שהכתוב הבטיח שלא יהיה עליו פחד. ומשום כך סובר רבי נהוראי ש"מורה" האמור בשמואל פירושו תער, ולפיכך שמואל היה נזיר.
לסיכום: במשנה נחלקו רבי נהוראי ורבי יוסי בפירוש "ומורה לא יעלה על ראשו" שנאמר בנדרה של חנה. רבי נהוראי לומד בגזרה שווה משמשון ש"מורה" הוא תער, ומכאן ששמואל היה נזיר - ולכן האומר "הריני כשמואל" נדר נדר נזירות. רבי יוסי מפרש "מורה" כמורא בשר ודם, ורבי נהוראי דוחה זאת מן הכתוב "ושמע שאול והרגני", המלמד שכבר היה עליו מורא בשר ודם.
תודה שהצטרפתם אלינו למסכת נזיר. אנו מקווים שתצטרפו אלינו למסכת הבאה, מסכת סוטה.