TheWholeTorah.aiBeta

מגילה פרק ג' משנה ו': קריאות התורה למועדים

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

מגילה, פרק ג', משנה ו'. המשנה ממשיכה למנות את הקריאות מן התורה בימים המיוחדים שבלוח השנה, ומפרטת מה קוראים בכל מועד ומועד.

קריאות החגים והימים המיוחדים:

  • בחנוכה - "בנשיאים": בימי החנוכה קוראים בפרשת קרבנות הנשיאים שהביאו בחנוכת המשכן, שבפרשת נשא.

  • בפורים - "ויבוא עמלק": הפרשה שבסוף פרשת בשלח, המספרת את מלחמת עמלק.

  • בראש חודש: כאן הקריאה רחבה מעט יותר - קוראים את פרשת התמיד, ועמה את פרשת יומא של שבת, ולאחריהן את פרשת ראש חודש.

  • במעמדות: כאשר חילקו את כלל ישראל לקבוצות שילוו את הקרבנות בירושלים, היו קוראים במעשה שבעת ימי הבריאה.

  • בתעניות: היו קוראים את התוכחה - הקללות שבספר ויקרא, מפרשת אחרי מות. ראוי לציין כי אנו איננו נוהגים כך כיום, אלא קוראים בפרשת העגל.

דין קריאת התוכחה ברציפות:

בכל פעם שקוראים את התוכחה, אין מפסיקים באמצעה כדי להוסיף עלייה נוספת, אלא אדם אחד קורא את כולה. הטעם לכך: שיוכל לפתוח ולחתום בנימה חיובית - בפסוקים שלפני התוכחה ובפסוקים שלאחריה - ולא ייאלץ להתחיל את עלייתו או לסיימה בעניין שלילי, כפי שהיה קורה אילו היו מפסיקים באמצע.

הקריאה בשני ובחמישי ובמנחת שבת:

בשני ובחמישי, וכן בשבת במנחה, קוראים מסדר הפרשה של אותו שבוע - מן הקריאה של שבת עצמה, אלא שקוראים רק את חלקה הראשון. ואין קריאה זו נגרעת מחשבון קריאת השבת: אין לומר שמכיוון שכבר קראנו עד "שני" במהלך השבוע, בשבת יש להתחיל מ"שני" ואילך. בשבת קוראים את הפרשה כולה מתחילתה.

מקור הדין:

כל היסוד הזה - שבכל מועד קוראים מן הפרשה הנוגעת לאותו מועד - נלמד מן הפסוק "וידבר משה אל בני ישראל". מכאן שיש מצווה לקרוא בעניינו של כל חג בזמנו הראוי לו: בפסח בעניין פסח, בסוכות בעניין סוכות, וכן הלאה.

לסיכום: במשנה זו למדנו את קריאות התורה של הימים המיוחדים - הנשיאים בחנוכה, "ויבוא עמלק" בפורים, פרשת התמיד וראש חודש בראש חודש, מעשה בראשית במעמדות, והתוכחה בתעניות; את הדין שאין מפסיקים בתוכחה כדי לפתוח ולסיים בנימה חיובית; את היחס שבין הקריאה בשני ובחמישי ובמנחת שבת לקריאת השבת עצמה; ואת המקור לכך שכל מועד נקרא בזמנו.