בשעה טובה אנו פותחים את הלימוד במסכת מגילה, פרק ראשון, משנה א'. משנה זו דנה בתאריכים השונים שבהם ניתן לקרוא את מגילת אסתר ולצאת בהם ידי חובת המצווה. במגילה עצמה מדובר על יום ארבעה עשר באדר ועל יום חמישה עשר בו, אך משנתנו מציגה בפנינו כמה זמנים חלופיים.
לשון המשנה:
"מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלושה עשר, בארבעה עשר, בחמישה עשר, לא פחות ולא יותר" - המגילה נקראת, בהתאם לנסיבות, באחד מחמישה ימים: באחד עשר באדר, בשנים עשר, בשלושה עשר, בארבעה עשר או בחמישה עשר. "לא פחות ולא יותר" - לא מוקדם מזה ולא מאוחר מזה.
מכאן ואילך מפרטת המשנה מתי והיכן נקראת המגילה בכל אחד מן הימים הללו.
כרכים המוקפים חומה:
"כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמישה עשר" - ערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון, בעת כניסתם של ישראל לארץ, קוראות את המגילה ביום החמישה עשר, ואף אם אין להן חומה כיום.
דין זה נרמז במגילת אסתר עצמה, אף שאין בה זכר ליהושע בן נון. לכאורה היה ראוי לקבוע את הדבר לפי הערים שהיו מוקפות חומה בזמן סיפור פורים, אלא ששתי סיבות נאמרו בכך:
רבות מן הערים בארץ ישראל לא היו מוקפות חומה בזמן סיפור פורים, שכן ישראל היו בגלות. לפיכך, כדי לתת כבוד לארץ ישראל, קבעו חז"ל את הכלל על פי אותן ערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע, בעת כיבוש הארץ.
יהושע היה הראשון שנלחם בעמלק, והמן בא מזרעו של עמלק, ולפיכך נקבע הדבר על פי ימיו.
כפרים ועיירות גדולות:
לאחר דין הערים המוקפות חומה מלמדת המשנה כי הכפרים, שהם העיירות הקטנות, וכן העיירות הגדולות שלא היו מוקפות חומה בימי יהושע - "קורין בארבעה עשר", ביום הארבעה עשר, שהוא יומו הרגיל של פורים.
"אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה" - הכפרים הקטנים, כפי שנראה במשנה הבאה, קוראים לעיתים את המגילה מוקדם יותר, ביום הכניסה: יום ההתכנסות, הוא יום שני או יום חמישי הקודם, שבו היו רגילים לבוא אל העיר. משום כך עשויה הקריאה לחול כבר באחד עשר, בשנים עשר או בשלושה עשר.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי המגילה נקראת באחד מחמישה ימים - מן האחד עשר באדר ועד החמישה עשר בו, לא פחות ולא יותר. הכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים בחמישה עשר, ובטעם הדבר נאמרו שני הסברים: כבוד ארץ ישראל, ומלחמתו של יהושע בעמלק שממנו בא המן. הכפרים והעיירות הגדולות קוראים בארבעה עשר, ואילו הכפרים מקדימים ליום הכניסה.
במשנה הבאה נעמוד על פרטי דין יום הכניסה ועל אופן חלוקת הימים.